ביקורת ספרותית על עידן 4 - העלייה השנייה - 1903-1914 - כריכה קשה - עידן #4 מאת מרדכי נאור
ספר טוב

---

זה עוד ספר בסדרת "נצחיה קוראת ציונות", קריאה שהתחילה בעקבות גל האנטישימיות העולמי שפרץ לאחר השבעה באוקטובר ומתוחזקת בעיקר בחסות השכנים שלי שמנקים את הספריות הביתיות שלהם ומנקזים אותן לספריית הרחוב. תחומי העניין המצטיירים מגוונים ביותר, אבל יש תחום די קבוע ובולט והוא היסטוריה של העם היהודי ובעיקר היסטוריה של הציונות. ואם אני מעולם לא התעניינתי בתחומים האלה, קמו המאורעות הפוליטיים וחייבו אותי להתעמק.

הספר הזה הוא אחד מתוך סדרה של ספרים הנקראת "ספריית עידן" של מרכז רחל ינאית בן צבי. הפורמט נראה כמו כתב עת לענייני היסטוריה, וכך העורך מתייחס אל הספר וקורא לו "חוברת" ואוגד בו מאמרים שונים של חוקרים שעוסקים בנושא. עם זאת הוא יצא בפורמט של כריכה קשה ויש בו מעל מאתיים עמודים כך שהוא בהחלט לא נראה חוברת. על פי הכריכה הפנימית מדובר בספר מספר ארבע מתוך שבעה ספרים, כולם עוסקים בתקופות בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, אבל הסדר אינו כרונולוגי, כי למשל הכרך הקודם לזה של העליה השניה (103-1914) עוסק בראשית ימי תל אביב (1909-1934) והכרך הבא עוסק בימי הורדוס. על העותק שהתגלגל לידי ניכר שעברו ימים קשים של רטיבות שיבשה ואפילו כמה כתמי עובש, ובכל זאת לקחתי אותו אלי וקראתי.

הכריכה האחורית מבטיחה מאמרים המחולקים ל"ארבע חטיבות" - מחקרים וסיכומים, תעודות וזכרונות, ספרות תרבות ואומנות, חומר עזר. אבל העיצוב הפנימי של הספר לא תומך בזה, לא בתוכן העניינים ולא בספר עצמו. לא אומרים בשום מקום מתי קורה המעבר מהמחקרים והסיכומים אל התעודות והזכרונות. שני החלקים האחרונים ניתנים להבחנה על פי הכותרת של המאמרים השונים, אבל שני החלקים הראשונים לא.

מה זו בכלל העליה השניה? במאמר הראשון דן גלעדי מצטט את החוקר יהודה סלוצקי שמתיחס לנושא: "מבחינה כרונולוגית אנו קוראים "עליה שניה" לתקופת השניפ 1904-1914 ולכל העולים שבאו בשנים אלה. מבחינה סוציולוגית-אידיאולוגית מציין המונח "עליה שנייה" שכבה מיוחדת של עולים, רובם ככולם צעירים, שעלו בשנים אלה לארץ ישראל והביאו עימם השקפות חברתיות ולאומיות מיוחדות. הם מתחו ביקורת חריפה על קודמיהם, אנשי העליה הראשונה, וחיפשו דרכים לשנות את המציאות במושבות".

אותו גרעין קטן של אלפיים איש לערך, שהיווה בערך עשרה אחוזים מכלל היהודים שהגיעו לארץ באותן עשר שנים, הגיע לכאן עם אידיאולוגיה חזקה, ששורשיה ברוסיה של לפני ואחרי המהפכה הקומוניסטית. רבים מאותם צעירים ירדו חזרה (באותו מאמר דן גלעדי נוקב במספר תשעים אחוז) אבל אלה שנשארו היוו את ראשית תנועת הפועלים הארץ-ישראלית והשפיעו רבות על המדינה שבדרך ועל הנהגת היישוב היההודי בארץ. אפשר לומר שהם ידעו לעשות מעצמם עניין בהיותם בעלי תודעה היסטורית, פוליטית, ותרבותית. זאת הרי העליה שהביאה ארצה את דוד בן גוריון. המאמר הזה "כלכלה וחברה בתקופת העליה השניה" מאת דן גלעדי, פותח את הכרך, והוא היה המעניין ביותר בעיני. עשה לי סדר בגלגולים השונים שהביאו להתפתחות המושג "קיבוץ" והדרך שבה הוא התגלגל מהכורח הכלכלי שאילץ קבוצות קטנות של פועלים לייצר קומונות. קיבלתי גם לראשונה הסבר על הגדרת נהלל כ"מושב עובדים" - מייסדיו פרשו מהקבוצות הראשונות בטענה שלא תכננו להקים צורה חדשה של יישוב חקלאי. המאמר מאגד נתונים מספריים על כלכלה, חקלאות ועוד ומתוך כך נותן פרופיל סוציולוגי של העליה הזאת, הגישה לערבים, לשאלה הפמיניסיטית, להנהגת היישוב היהודי ועוד, ואלה נקודות שהשפיעו רבות על דמותה של מדינת ישראל כפי שקמת כארבעים שנה מאוחר יותר. גם המאמר של זאב צחור "התגבשות תמנהיגותה של העליה השניה" היה מעניין ומסדר, אם כי לא חידש הרבה.

שאר המאמרים בספר הם מעניינים במידה. יכול להיות שלו הייתי קוראת אותם בנפרד הייתי מתעניינת או מתעמקת יותר. בכל מקרה זה ספר שמשלים את זכרונותיו של בן גוריוו מצד אחד ואת הפרוזה הספרותית של מאיר שלו מצד שני ובהחלט מייצר אבן דרך באותה רשימת קריאה אישית שלי "נצחיה קוראת ציונות".

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על עידן 4 - העלייה השנייה - 1903-1914 - כריכה קשה - עידן #4