ביקורת ספרותית על בישול הודי - כשר מאת מדהור ג'אפרי

---

המטבח ההודי הוא מטבח מסקרן.
לקראת שבועות נזכרתי שבילדותי בכל חג היינו מתארחים אצל דודתי הקוצ'ינית. מעניין לדעת שדווקא היינו אוכלים בחג השבועות ארוחה בשרית ולא מאכלי חלב.

בהתחלה אני ואחי חששנו מהמאכלים הצהובים והמתובלים - שלרוב האוכלוסייה יכולים להיראות "אקזוטיים" ופחות מתאימים ליום-יום.

אך עם השנים כמובן התאהבנו במטבח ובייחודיות שלו. בעיקר בשל העובדה שאיך ששומעים שאנחנו הודים ישר אומרים: "אז בטח יש לכם אוכל טעים!"
אז לאכול זה לא קשה, אך להכין יותר.
גם כשאני ואחותי ניסינו ללמוד את הבישול, ובמיוחד את ה"אפם" שאהבנו - מעין לחם מסולת שנאפה בתנור או מטוגן בצורת חביתיות...
הבנו שהעניין הוא לא פשוט בכלל, ודי התייאשתי כשלקח לי עשר שעות להכין את הקובה ההודית.
אז עשיתי סוויץ' בראש - הבנתי שאני הודית, יש לי את זה בדם.
אחרי זה הצלחתי להכין אפם כהלכתו - אפילו אחותי שהולכת לסדנאות בישול הודי רשמיות מאז - אמרה שהטעם דומה!

מכשול נוסף: את חלקם של התבלינים הדרושים להכנת בישול הודי אותנטי לא קל להשיג בארץ - כמו "עלי ופלה".
הקהילה ההודית הקוצ'ינית שאני (חצי) משתייכת אליה, היא קהילה מאוד קטנה בישראל. כך קרה שרק יודעי דבר מבינים איפה להשיג את המצרכים והכלים הדרושים לשמור על המטבח ההודי היהודי כהלכתו, ומאוד שמחתי כשלפני כמה שנים התוודעתי לאתר צ'יפאפאם - https://chipappam.blogspot.com/search/label/%D7%A4%D7%A1%D7%98%D7%9C
האתר היחיד שבו סודות ההכנה של המאכלים של העדה מתפרסמים בצורה נגישה למי שלא למד מדור לדור את דגשי הבישול.
המידע הזה תמיד עבר בעדה מפה לאוזן, אמא לבת, דודה לאחיינית וכו'...

בכל כמה שנים אנחנו שוב מנסים ללמוד את עקרונות הבישול ההודי, ובספר הזה שמחברתו היא הודית לא יהודית - יש כמה עקרונות דומים וכמה עקרונות שונים.
אצלם הלחמים המוכרים ביותר צ'פאטי ונאן הם קצת שונים מהאפם שלנו.
חשוב להבין שהבישול ההודי היהודי התפתח מן המצרכים שהיו בסביבה תוך הקפדה על מגבלות הכשרות.
לדוגמא את הנאן מכינים עם חלב, ובארוחה בשרית יהיה בעייתי לשלב לחם כזה.
אך האורז למשל - מצרך שהיה בשפע בכפרים של הודו - דומה גם בבישול ההודי היהודי וגם בבישול ההודי.
ההודים גם אוהבים "לנשנש"
יש חטיפים מיוחדים וקראנצ'יים, ובכלל, כללי הנימוס הם קצת שונים.
לא היה נהוג לאכול באמצעות סכין ומזלג, דבר שהיה נראה קצת מוזר לאמי האשכנזייה.

תפוחי אדמה הם מצרך מאוד פופולרי בבישול ההודי ואני זוכרת את הטעם הנפלא של תפוחי אדמה המבושלים ברוטב המכיל עגבנייה (פרי שלא הסכמתי לאכול או אפילו להתקרב אליו באף הזדמנות אחרת...)

מה שבטוח הוא שמדובר במטבח מאוד יצירתי וגמיש, מטבח שנאלץ להתגבר על מגבלות מסוימות של שימור המזון (כי מדובר בארץ חמה)
הצורך להמתין זמן רב (רבים מהמתכונים משלבים השרייה)
הצורך להשיג תבלינים רבים ששמותיהם אחד אחרי השני נשמעים כמו התחלה של כישוף: "פלפלים חריפים, צבע מאכל אדום וצהוב, ציפורן - שיניים שלמות, קוקוס טרי, קינמון, שומר..." צחוק מרושע (סתם)

בקיצור מטבח משובח, ספר שלא מתאים לעצלנים!...

» ביקורות נוספות של המורה יעלה
» ביקורות נוספות על בישול הודי - כשר