ביקורת ספרותית על הרומנטיקנים המתים מאת אשלי פוסטון
בזבוז של זמן

---

עדיין לא ביקורת- כי עוד לא סיימתי (זה בעיקר מה שנקרא RANT)
הגעתי לעמוד 225 ואני חושבת 'מה אני עושה לעצמי?' והאם בכלל להמשיך.
קניתי את הספר במחשבה שהוא קומדיה רומנטית קלילה, מה שלא ציפיתי היה שזה מגיע עם מנת צד (לא מבוטלת) של פרוגרס נוסח אמריקה.
בספר יש דמות בשם דיינה שהם (כן, בספר הם בלשון רבים) מה שנקרא בפרוגרס רהוט THEY/THEM כלומר, המצאה טרייה של המאה ה21 ואני אמורה להנהנן ולהגיד - הגיוני.
וכן כן, אני יודעת- אני מה זה חשוכה.
חוץ מזה- למרות שזה מספיק כדי לגרום לי לרצות להעיף את הספר מהחלון, ההתמודדות של הסופרת עם נקודה בעלילה שהיא בחרה- המוות של אביה של פלורנס- לחלוטין לוקה בחסר. זה לא מרגיש כאילו הוא הלך לעולמו ממש ימים ספורים לפני שרוב העלילה מתרחשת, זה כאילו הוא כבר איננו לפחות 3 חודשים והאבל אינו טרי עוד.
לדוגמא- האם זה הגיוני שמשפחה אבלה שעוד לא קברה את אב המשפחה- תלך לאכול בסוג של וואפל בר כזה?! אמנם צריך לחיות אבל הייתי מצפה לחוסר תיאבון לפחות בימים הראשונים, ובהחלט לא ללכת לאכול בחוץ. הם לא שבורים ובקושי בוכים למרות המוות של אב המשפחה היה פתאומי- אז אמנם, אין כללים לאבל, אבל זה נראה יותר כמו בחירה מכוונת של הסופרת- שלא להפוך את הספר לכבד מידי. אבל זה הופך את הספר ללא רציני בעיני.
אמשיך כנראה כי קניתי את הספר- ממש כך, שילמתי על הזוועה הזו כסף, ואולי העלילה המרכזית בסוף תשתלם.
עכשיו אני צריכה לברר אם הספר האחר של הסופרת מגיע גם עם מנת צד של פרוגרס, גם אותו קניתי אבל עוד לא פתחתי, אז אפשר עוד להחזיר. (עדכון- הספר הקודם שלה יחזור לחנות, מסתבר שהוא גם לוקה בפרוגרס)

חזרתי לתת גזר דין סופי: (אחרי שהייתי חייבת לדלג על 70 עמודים, כדי להיות מסוגלת לסיים את הספר)
בזבוז של זמן, לא בגלל שזה רומן רומנטי קליל, אלא כי הוא נכשל בכך. אין כימיה בין הדמויות, אין עומק לדמויות, יש עלילת רקע שלא מקבל כבוד ראוי (אבא שלה הלך לעולמו, וזה כאילו הכלב מת ולא אבא יקר שהיא כל כך אהבה), יש הרבה דמויות שנועדו לסמן וי על כל משבצות הזהויות החדשות והלא חדשות... קיצר אכזבה של ספר. לכו לקרוא קתרין סנטר.

» ביקורות נוספות של פלפל ירוק
» ביקורות נוספות על הרומנטיקנים המתים