“עדיין לא ביקורת- כי עוד לא סיימתי (זה בעיקר מה שנקרא RANT)
הגעתי לעמוד 225 ואני חושבת 'מה אני עושה לעצמי?' והאם בכלל להמשיך.
קניתי את הספר במחשבה שהוא קומדיה רומנטית קלילה, מה שלא ציפיתי היה שזה מגיע עם מנת צד (לא מבוטלת) של פרוגרס נוסח אמריקה.
בספר יש דמות בשם דיינה שהם (כן, בספר הם בלשון רבים) מה שנקרא בפרוגרס רהוט THEY/THEM כלומר, המצאה טרייה של המאה ה21 ואני אמורה להנהנן ולהגיד - הגיוני.”