ביקורת ספרותית על ניצולה יחידה מאת דין קונץ
ספר לא משהו

---

הספר הזה הגיע אלי כשהכריכה שלו גזורה. לא גזורה לגמרי, אבל מישהו משועמם לקח מספריים וחתך שסעים קטנים בחלק העליון, ליד שם הסופר. אולי הוא רצה להגיד משהו, אולי זה סתם שיעמום, כך או כך זו השחתה לא נעימה בכלל, מה גם שחלק מהחתכים פגעו גם בדפים הבאים. צריך לומר שזהו ספר ישן. הוא נכתב ב-1997 ותורגם בשנת 2000. הבעיה היא פחות מבחינת הטכנולוגיות ויותר מבחינת הביטחון האווירי והביטחון האישי באופן כללי. בפרט, הוא נכתב לפני פיגוע הטרור שהקריס את התאומים. וזה מאוד בולט.

טיסה 353 התרסקה באירוע טראגי וחסר ניצולים, ולקחה איתה אם ושתי בנות. ג'ו קרפנטר, האב, לא היה איתן במטוס וכך ניצל והוא המקבילה האמריקאית לירדן ביבס או אלי שרעבי, רק בלי השבי. עולמו כמובן חרב עליו, הוא מתפטר מעבודתו ככתב פלילים ומתחפר במיטה בדיכאון עמוק ולא מעט רחמים עצמיים. הספר נפתח שנה אחרי האירוע הטראגי כשג'ו עולה לקבר שהוא כל מה שנותר ממשפחתו, ושם הוא פוגש אישה מסתורית שדומה שבניגוד לכל היגיון היא ניצולה של ההתרסקות ההיא, זו שלא נותר ממנה שריד ופליט. עוד הוא מנסה לעבד את המידע, ולתמהונו מתחיל מצוד של כוחות ביטחון אחרי האישה הזאת, ממש בתוך בית הקברות. קרפנטר לוקח את עצמו בידיים, חושי הכתב הפלילי חוזרים אליו והוא יוצא לחיפוש אחרי האישה המסתורית וקרובים של קרבנות אותה טיסה שהיא מבקרת אצלם.

עד כאן בסדר גמור במסגרת הז'אנר ואפילו קצת מסתבך ומעורר סקרנות שזה טוב. אלא שהעלילה מגיעה למחוזות ניו-אייג' וקונספירציות מופרכות ואין שום דרך להבין או להנות מהסיפור. מה שחבל, כי יש בו הרבה תיאורים של אבדן, אבל, תהליכי עיבוד והחלמה ועוד רעיונות טובים. אבל העלילה מטורללת לגמרי.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על ניצולה יחידה