זה סיפורו של אלכס שבילה חופשה משפחתית בגיל 13 בקפריסין בבית שאימו ירשה. הבית נקרא בית פנדורה. אלכס חוזר כעבור 10 שנים לבית פנדורה ומוצא את היומן שכתב בזמנו וחושף בפנינו את החופשה ההיא של משפחתו,הלא סטנדרטית שהתארחה שם וגם חברים של אמו שהגיעו לחופשה באי.
הסודות של אמו, הלנה, נחשפים לאט לאט כמו יצאו מתוך תיבת פנדורה. הלנה גם היא שהתה בחופשה בהיותה צעירה בת 16 שהשאירו לה זכרונות. העלילה בספר פתלתלה יש מתח שנבנה וסודות שמתגלים בהדרגה. הדמויות של המקומיים הן היחידות האנושיים,עוזרים תמיד, רגועים אמיתיים ובלי דרמות כמו של משפחתו האנגלית של אלכס המתארחת באי.
לדעתי מוזר ביותר הסודות שהלנה שמרה יכלה לשמור עליהם כל כך הרבה זמן, לא נראה לי אמין. כך גם הסודות של הדמויות האחרות. שמירה של סודות כאלו הם בגדר שקר ויש לכך השלכות על חיי האנשים ששומרים מהם את הסוד וגם מכרסמת בלב שומר הסוד.
הספר קולח, יש מתח, יש אוירה של חופשה ,אך היא לא נעימה בסופו של דבר לדמויות וגם לקורא יש טעם מר מחופשה שכזו.
הסופרת השתמשה במוטיבים יווניים: הלנה, פנדורה והמיקום של הסיפור בקפריסין.
ספר בינוני לדעתי. התגעגעתי לסיפורים של ויקטוריה היסלופ שהיו נעימים יותר לקריאה.













