ביקורת ספרותית על אימפריית החול מאת יונתן אנגלנדר
ספר מעולה

---

"אדם נכנס לצבא. אחרי כך וכך שנים, יוצא.
בדרך משהו נעלם, הושל, הוא יוצא אחרת".
ספר הביכורים המצוין של יונתן אנגלנדר מספר בצורה פשוטה ואמיתית
כיצד השירות הצבאי משנה את נפשו של האדם.
הספר מתמקד בבסיס הטירונים זיקים שם מתרחשות אפיזודות המשנות חיים,
מקיימים נהלים חסרי משמעות החורצים גורלות, וכמה חשובה ההסכמה שבשתיקה לטיוח אירועים
כי החייל כבר הספיק ללמוד שבצה"ל הבחירה הנכונה תמיד היא להיות מישהו שאפשר לסמוך עליו.

אם מגיע רב חדש שלא מוכן להפוך את בית הכנסת לבמת תיאטרון שבה התפילה היא משחק ואלוקים שורה במחזה,
מפקד הבסיס ממהר להבהיר לו שאת החוקים הוא קובע, ולא שליח האלוקים.
ואז רואים שזיקים הוא בעצם מדמנה שהתחפשה לבסיס צבאי.
גם הגדר בזיקים היא כמו פומפייה חלודה, חורים חורים, והמתכת כשאתה נוגע מתפוררת,
כך שכל טירון בבסיס מכיר עשרים פרצות כדי לצאת ולפגוש שליח פיצה או להתגנב לחוף.

וכשקורה אובדן, הולכים לבית האבלים כי אלו הנהלים, ומי שנכנס אל תוך הבית, זה המדים, הדרגות והנשק.
זה צה"ל שנכנס לדירה, זה הצבא שמברך בנימוס את כל מי שמצליב איתו עיניים,
זה שאומר לאם שהוא משתתף בצערה, שלוגם מים קרים ומחשב כמה זמן נותר עד שיוכל ללכת.

הסופר כתב עשרה סיפורים, כל אחד מהם מתאר אירוע המתרחש בבסיס
וממחיש את אוזלת ידו של הפרט כנגד מנגנון משומן היטב.
בספר הזה אתם תקראו את הדברים שמעדיפים להסתיר.
מומלץ❗

» ביקורות נוספות של michalus
» ביקורות נוספות על אימפריית החול