ביקורת ספרותית על איזה עידן נפלא מאת קיילי ריד
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 2 בפברואר, 2025
ע"י yaelhar


#
חשבתם פעם מי המרוויחים הגדולים משינויים חברתיים? נגיד, מי מרוויח מתקינות פוליטית? תחום שקרני כזה, שלא רק מתקיים, גם משתלט על התרבות ועל התקשורת הבין אישית ומעניש בחרמות חברתיות את המסרבים להיכנע לתכתיביו. ובכן, קיילי ריד, בספר הביכורים הזה, הצליחה לנסח חלק מהסיבות. והניסוח, יש לומר, הוא מצויין ברוב הזמן. לפעמים הוא טיפה גולש בפינות והופך לא אמין.

בשביל אלה שרוצים לדעת "על מה הספר" – מדובר בשתי נשים שבערך 10 שנים מפרידות ביניהן בגיל, ועולם שלם מפריד ביניהן במנטליות. אמירה היא בת 25, בוגרת קולג' שלא יודעת מה היא רוצה לעשות כשתהיה גדולה. בינתיים היא עובדת בעבודות מזדמנות כקלדנית ובייבי סיטר. אה, והיא שחורה. אליקס היא אשה לבנה באמצע שנות השלושים שלה, גדלה בעושר, מתחזקת קריירה של - לא בטוחה בדיוק – מבקרת מוצרים שיצאו לשוק? משפיענית? משהו כזה. היא אם לשתי פעוטות, מנהלת חיים של פריבילגית אנינה אבל... כבר לא גרה במנהטן. הם נאלצו לעזוב דירה עלובה שם ולעבור לפילדלפיה הפלבאית והלא מגניבה. גרים בבית מעוצב בטוב טעם וכסף. אליקס עסוקה בהסתרת מקום מגוריה, והעמדת פנים שהיא חיה עדיין במקום המגניב ביותר בעולם.
פרט לעובדה שאליקס היא מעסיקתה של אמירה בהשגחה על ביתה הבכורה בת השלוש, יש עוד עובדה המשותפת לשתי הנשים: לכל אחת מהן יש ארבע חברות "הכי טובות" שמספקות תמיכה, מתערבות בחיים, מציעות עצות אחיתופל, ועוזרות לחברה שלהן – היא הקליינטית - לשקוע עמוק יותר בחיי שקר, גם כאשר זה בהחלט מנוגד לאינטרס של אותה קליינטית. למרות הצבע השונה של שתי הנשים, הספר אינו עוסק בגזענות. הוא עוסק במה שחושבים האנשים על גזענות ובנסיונות להימנע מזה שיחשבו עליך שאתה גזען.

ובכן מי המרוויחים מהשינוי הגדול שהפך את השיח לשקרים לבנים גדולים וקטנים, לדברים שאסור להזכיר, למניעים מגונים שאף אחד לא מודה שיש לו, למערכות יחסים בין המינים שצריכות להסתדר עם מלים שאסור לבטא, ועם שמועות שהן בגדר עובדות, עד שיוכח אחרת.

קניתי אותו במבצע, בלי לדעת דבר מעבר לתקציר. (לא הזיק שהוא היה מועמד לפרס בוקר). הכתיבה שנונה ואירונית. ריד מפליאה לתאר את רוח הדברים ואת החיים אותן חיות הדמויות שלה – אמירה המגלה לאט לאט מה היא תרצה לעשות בחייה, אליקס הנופלת שוב ושוב לאותן מלכודות ואינה מסוגלת להיגמל משקרים לא הכרחיים שתפקידם לרטש את דמותה ולהפוך אותה לטובה מהחיים..

ולמי שישאל – לא עדיף לשקר קצת, להחליק קצת גבשושיות, להנות מחיים נעימים ומיחסי אנוש נטולי עימותים? אחת המסקנות העיקריות מהספר הזה הוא, ששקרים גובים לפעמים מחיר גבוה יותר מהאמת. מתמכרים להם.


24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 7 חודשים)
תודה רבה חני.
ברור.
yaelhar (לפני 7 חודשים)
תודה רבה, דן.
חני (לפני 7 חודשים)
תמיד מישהו מרוויח!
דן סתיו (לפני 7 חודשים)
YAELHAR סקירה יפה.
yaelhar (לפני 7 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
אני חושבת שתקינות פוליטית כהתנהגות מקובלת קדמה לשקרים חמורים יותר, שאנחנו מקבלים עכשיו בלי להניד עפעף, ונירמלה אותם. יש הבדל בין תקינות פוליטית לבין נימוס, שגם הוא סוג של שקר מקובל. בעוד הנימוס מסדיר יחסים בין בני אדם, בלי שיתקבל כאמת, אנשי הת"פ חושבים שהתנהגותם משנה את המציאות למה שהם רוצים: התעלמות ממה שאנשים מרגישים והפיכת העולם לגן ילדים, כאשר הם גם הגננת וגם המפקח, שבא לבחון.

בסופו של יום, אני מאמינה, הגישה הזאת תנוצח ואנשים יחזרו להתנהג ולהגיב לפי טבעם, רק אני לא יודעת מתי יגיע סופו של היום הזה.
Pulp_Fiction (לפני 7 חודשים)
ביקורת טובה. אני מרגיש שבימינו השקר שולט ואנשים אוהבים להתמכר אליו. האינטרנט והרשתות שבעבר היוו תקוה לקירוב והבהרת המציאות הפכו לפלטפורמת נהדרות לשקרים והנדסת תודעה. ואנשים, שנדמה שפעם הבינו שיש מורכבות בכל דבר ושום דבר לא פשוט שחור או לבן מאמצים את השקר, את השנאה, את המחשבה החד מימדית ואת סתימת הפיות של מי שקצת לא מסכים איתם.
כך צמחה גם תרבות הביטול בארה"ב(ולא רק) שבשם "הקדמה" מסלפת עובדות, מכתיבה איך לחשוב ואיך לדבר ומבקשת להשתיק ולגלגל בזפת ונוצות את כל מי שלא בא לה בטוב.פלא שאנשים מתקוממים נגד זה?
yaelhar (לפני 7 חודשים)
תודה רבה, מורי.
אני יודעת מה זה ספר טוב ומה זה ספר מצויין. פגשתי גם לא מעט ספרים גרועים ומשעממים. לא נתקלתי בספר מזוייף. כולם היו אמיתיים בעיני.

אין לי שום בעיה עם פרס בוקר, יש לי דעות קדומות משלי, לא צריכה נוספות.
מורי (לפני 7 חודשים)
פרס בוקר בהחלט מזיק. זה היה ספר אמיתי?





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ