ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שני, 27 בינואר, 2025
ע"י michalus
ע"י michalus
למען הכנות את הספר הזה לקחתי בגלל שמה של הסופרת.
ככה זה , אם קראנו ספר טוב(הזמיר, ארבע הרוחות) נדמה לנו שכל ספר נוסף יהיה דוז פואה.
כבר מהתקציר שעל הכריכה ניתן להבין פחות או יותר את השתלשלות העלילה,
אנג'י וקונלאן נשואים 14 שנה ללא הצלחה להביא ילד לעולם.
האהבה ששררה ביניהם בעבר נראתה רחוקה מאוד, דהויה ואבודה כילדותה. הם מתגרשים.
אנג'י חוזרת לבית ילדותה, להציל את המסעדה שהייתה העוגן של משפחתן;
בלעדיה הן עלולות להתרחק זו מזו. והשיוט בזרם נפרד הוא אורח חיים של בדידות, והיא יודעת זאת.
ההשתקמות של אנג'י מהפרידה אינה קלה, היא מרגישה כאילו דרכה ברגליים יחפות על זכוכית שבורה,
הוציאה את הזכוכית והמשיכה לרוץ, אך הכאב נשאר. ועם זאת החיים ממשיכים.
את חושבת שהם ייפסקו , יחכו לך שתגמרי לבכות, אבל הם פשוט ממשיכים להתקדם.
חבל לבזבז את הזמן לאחור, כי אז אפשר לפספס את מה שנמצא לפנייך.
הדמות השניה בספר היא לורן. נערה חכמה בת 17 שגדלה עם אם שאינה מתפקדת.
גם לורן מנסה לשמור על הראש מעל המים.
וזה לא פשוט לילדה כל כך צעירה....
הספר כתוב טוב, הוא לא בגדר "משעמם" אבל לא הצלחתי להיסחף אחרי העלילה המעט שמאלצית.
אסכם במילים של הקוראת ברכה: "אפשר לקרוא ואפשר לוותר". :)
אני ויתרתי בעמוד 75.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נצחיה
(לפני 8 חודשים)
בהחלט ספר שאפשר לוותר עליו בקלות. אני מסכימה, על אף שקראתי את הכל
|
|
|
מורי
(לפני 8 חודשים)
אני מוותר על ספריה כבר העמודים הראשונים.
|
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
