למען הכנות את הספר הזה לקחתי בגלל שמה של הסופרת.
ככה זה , אם קראנו ספר טוב(הזמיר, ארבע הרוחות) נדמה לנו שכל ספר נוסף יהיה דוז פואה.
כבר מהתקציר שעל הכריכה ניתן להבין פחות או יותר את השתלשלות העלילה,
אנג'י וקונלאן נשואים 14 שנה ללא הצלחה להביא ילד לעולם.
האהבה ששררה ביניהם בעבר נראתה רחוקה מאוד, דהויה ואבודה כילדותה. הם מתגרשים.

אנג'י חוזרת לבית ילדותה, להציל את המסעדה שהייתה העוגן של משפחתן;
בלעדיה הן עלולות להתרחק זו מזו. והשיוט בזרם נפרד הוא אורח חיים של בדידות, והיא יודעת זאת.
ההשתקמות של אנג'י מהפרידה אינה קלה, היא מרגישה כאילו דרכה ברגליים יחפות על זכוכית שבורה,
הוציאה את הזכוכית והמשיכה לרוץ, אך הכאב נשאר. ועם זאת החיים ממשיכים.
את חושבת שהם ייפסקו , יחכו לך שתגמרי לבכות, אבל הם פשוט ממשיכים להתקדם.
חבל לבזבז את הזמן לאחור, כי אז אפשר לפספס את מה שנמצא לפנייך.

הדמות השניה בספר היא לורן. נערה חכמה בת 17 שגדלה עם אם שאינה מתפקדת.
גם לורן מנסה לשמור על הראש מעל המים.
וזה לא פשוט לילדה כל כך צעירה....

הספר כתוב טוב, הוא לא בגדר "משעמם" אבל לא הצלחתי להיסחף אחרי העלילה המעט שמאלצית.
אסכם במילים של הקוראת ברכה: "אפשר לקרוא ואפשר לוותר". :)
אני ויתרתי בעמוד 75.

הספר הקודם של האנה כריסטין: "הזמיר" שנקרא על ידי ב-2015 עדיין זכור לי.

גם בספר הנוכחי כריסטין האנה נוגעת בנושא אנושי: אימהות והורות. אליו מתווספים מנעד נושאים נוספים ומרתקים: מערכות היחסים בתוך המשפחה, בין בני זוג, כבוד, הערכה, דילמות, כוח רצון, עוצמה, התמדה, תשוקה, שאפתנות, דינמיקה צבעונית והמהמורות שהחיים מציבים לנו, כולל המחיר שאנחנו מוכנים לשלם עבור האהבה.

קצבו של הספר אחיד, ויחד עם זאת נשמרת רמת הסקרנות מתחילתו ועד סופו. לכן אל תופתעו אם תרגישו שהדפים עוברים מצד לצד.

גם פה שולבו טוויסטים שממתינים לקורא בסוף הספר, והם מהווים אינדיקציה לכך, שהחיים אינם שחור ולבן, ולמרות הקשיים, וכנגד כל הסיכויים יש גם ניצחון.

אנג'לה (אנג'י) דה-סאריה הייתה הבת הצעירה והנסיכה מבין שלושת הבנות: ליבי ומירה. היא הייתה מסוג הנשים המתוכננות וידעה בדיוק איך ינותבו חייה: תיכון, אוניברסיטה, נישואים, אימהות.... אלא מה? היא לא הפנימה את מה שרובנו לא הפנמנו ... איינשטיין אמר בזמנו: "אפשר להירגע שום דבר לא תחת שליטה".

אצל אנג'י נושא האימהות כשל!

היא וקונלאן ניסו נואשות להביא ילד לעולם ללא הצלחה. הם נותרו כל שנה עם חדר מעוצב לתפארת אבל... השגרה חלחלה לתוך התא הזוגי וכרסמה כל חלקה טובה. ככל שחלף הזמן האהבה הגדולה נעלמה, והטרגדיה שחוו השניים זרתה מלח עד לדהייתה, ואחרי ארבע עשרה שנות נישואים, אנג'י וקונלאן נפרדו.

לאחר גירושיה, אנג'י בת למשפחת מסעדנית ממוצא איטלקי, שבה לבית משפחתה על מנת להציל את המסעדה שהחלה לקרוס, במיוחד לאחר שאביה נפטר.

בצירוף מקרים ובאחת ממשימותיה של אנג'י להצלת המסעדה, נוצר מפגש בינה לבין לורן ריבידו שתשנה את חייה.

לורן בת לאימא יחידנית אלכוהוליסטית שהטיפה המרה אהובה עליה יותר מביתה. לורן למדה ופרנסה את שתיהן, בעוד האם בילתה את ימיה ולילותיה בבר השכונתי, במיטה, ו/או אירחה מיני גברים שפקדו את דירתה.

למרות המציאות המורכבת לורן מנתבת בין לבין, ומצליחה להתגבר על הקשיים בדרכה שלה. היא מוצאת עבודה, זוכה במלגה ומתקבלת לקולג'. לורן בתעצומות נפש, בוגרת לגילה, מתמודדת, שואפת ולא נכנעת, למרות הטעויות למידה שבדרך.

כיאה לסופרת כריסטין האנה, גם פה היא מציבה סיטואציות של בחירה וקבלת החלטות.
שם הספר "הכל למען האהבה" מדבר בפני עצמו, הסופרת נוגעת בסדרה של מערכות יחסים המושתתות על המילה "אהבה". אהבת אם, אהבת בת, אהבת אב, אהבת בן-זוג, אהבת נעורים, אהבת אחיות, אהבתה של אלמנה לבעלה, אהבה לילד וכד.

הספר כתוב בקלילות, אין בו תחכום ספרותי, והוא אפילו צפוי ושמאלצ'י מעט, למרות זאת הוא אנושי וזה מרגיש כמו להתענג על פרוסת לחם וחמאה. כל כך פשוט וכל כך טעים!

הדמויות מקסימות, מגוונות, לעיתים משעשעות ומעל לכול כולן אנושיות.

בשורה התחתונה: אתה לומד לאהוב לא על ידי מציאת האדם המושלם, אלא על ידי היכולת לראות את האדם הלא מושלם בצורה מושלמת. (סם קין)

תיהנו, ממליצה בחום.

לי יניני

מטר הוצאה לאור, פרוזה תרגום, 349 עמודים, 2018 (הספר כבר פורסם ב-2004 בכריכה שונה. לדעתי הכריכה הנוכחית הרבה יותר מזמינה)

מסורת מול מודרניות, עירוניות מתוחכמת מול פרובינציאליות, הבדלי מעמדות, קריירה והגשמה אישית מול המסורת ושיתוף הפעולה עם משפחת המוצא המורחבת. ורומנטיקה. הרבה מאוד רומנטיקה. אלה החומרים של סופרות כדוגמת מייב בינצ'י. תמיד סופרות, אגב. גם הקוראות רובן ככולן ממין נקבה. ספרי-בנות. קצת דילמות, אך לא לאורך זמן, כמה חיכוכים כדי לקדם את העלילה, הרבה רגשות, וטונות של דמעות. נוסחה מנצחת.

באחד מספריה של מייב בינצ'י, שכרגע אני לא זוכרת את שמו, וזה גם לא ממש משנה, מגלה הגיבורה בת העשרה תגלית מדהימה. נודע לה במקרה שאחותה הגדולה, זאת שכל כך אוהבת אותה ומשקיעה בה תשומת לב, היא בכלל לא אחותה הגדולה. למעשה היא אמא שלה. אמא צעירה מאוד, נכון, אבל אמא. אירלנד היא מדינה קתולית, אין הפלות, וגם לא ממש לגיטימציה לשימוש באמצעי מניעה. כשהבת הגדולה גילתה הריון מחוץ לנישואים, במשפחה התגייסו לעזרה, והאם המבוגרת אמצה את הנכדה שנולדה כאילו היא הבת שלה-עצמה.

בארצות הברית הדברים שונים. לא שאין בנות נוער הרות, ולא שאין מאבק תמידי סביב הלגיטימיות של הפלות יזומות. אבל הפתרונות שונים. והנושא הזה הוא חלק עיקרי בספר "הכל למען האהבה". לורן היא נערה בת 17, בת לאם צעירה. צעירה מדי. למעשה אימה של לורן מזכירה לה שוב ושוב את הנסיבות בהן נהרתה (הנשף בסיום התיכון), ואת התוצאות של עצם לידתה שגרמו הדרדרות לעוני מביש ולאלכוהוליזם מתמשך. לורן נחושה וחרוצה, ומנסה להוציא את עצמה ממעגל העוני והאומללות, מבלי להיתמך בחבר שלה דייויד, שהוא דווקא בן למשפחה מרופדת היטב.

היות והתקשציר המובא כאן אינו מספק אני אמשיך ואספר שיש גם את אנג'לה. אנג'לה היא בת למשפחת מסעדנים ממוצא איטלקי. בשרשרת בלתי ממוזלת היא מאבדת הריונות, אביה נפטר, ונפרדת מבעלה. כדי להתמודד עם הקושי היא נוטשת קריירת פרסום, וחוזרת הביתה, אל המסעדה שקורסת מחוץ לידיו של האב המייסד.

זהו. העלילה מפגישה בין אנג'לה ולורן. מלווה אותן בסבך עלילותיהן, ועוטפת הכל בהילה רומנטית. רוב הספר היה די צפוי, והגברים המתוארים בו מקבלים הילה מעצבנת שלא מגיעה להם. "קסם האימהות, האושר שבשיבה הביתה, והמחיר שאנו מוכנים לשלם כדי לזכות באהבה". אם תרשו לי צרפתית לרגע: פחחחחחח. מייב בינצ'י היתה עושה את זה טוב יותר.

מבקרת: אלינור
יש ספרים שכבר בפסקה הראשונה שלו מבינים שזה הולך להיות ספר מושלם וזה מה שקרה לי עם הכל למען האהבה.
הכל למען האהבה, נשמע מהרומן הרומנטי אז זהו...שלא!
ספר זה נותן לנו לראות אהבה אחרת לא רומנטית לא בין בני זוג (למרות שיש בספר גם אהבה מהסוג הזה)אלא אהבה בין שתי נשים זרות לחלוטין שהגורל מפגיש בינן ויוצר מערכת יחסים כל כך חמה ומיוחדת, הן כביכול לא חייבות זו לזו כלום אבל הן נותנות אחת לשנייה כל כך הרבה.
סיפור שיש בו הכל רגישות, משפחה, אהבה מכל סוג שהוא, ספר שסוחף עד הסוף, מסוג הספרים שלא רוצים להפסיק לקרוא וגם כשהוא נגמר רציתי עוד.

מבקרת: ליאל
אני אתחיל בזה שאמא שלי אלינור המליצה לי על הספר הזה אחרי שהיא קראה אותו ואני החלטתי להקשיב להצעתה ולקרוא אותו,
אין לי מילים שיכולות לתאר כמה נהנתי ממנו הספר היה פשוט מדהים, מרגש, מרתק, מלא באהבה ורק גורם לרצות לקרוא ממנו עוד ועוד
אני כול כך שמחה שאמא אמרה לי לקרוא אותו כי הספר הזה היה פשוט מעולה מזמן לא קראתי ספר טוב כזה
אני ממליצה עליו ממש גם למבוגרים וגם לנוער

המחשבה היא שמדובר באהבה בין גבר לאשה, אבל הפעם לא, האהבה היא בין נשים, האחת בוגרת והשנייה נערה צעירה. כל אחת מהן עוברת תהפוכות בחייהן, אבל, כפי שהספר נקרא, הכל למען האהבה.
בסופו של דבר, ספר נחמד. ולא יותר מזה. אפשר לקרוא ואפשר לוותר.

הספרים שלה אמנם יחסית מתקדמים בהילוך איטי, אבל הדמויות מדהימות וכלכך אנושיות שאי אפשר לוותר ולעזוב.
פשוט שקעתי בספר.