ביקורת ספרותית על יומני כוכבים מאת סטניסלב לם
ספר טוב

---

היתה שבת חמה וארוכה של קיץ שבה התארחנו ביישוב של הדודים שלי לרגל בר המצווה של הבן דוד. בצהרים כשכל אחד פרש לפינתו למנוחה, אני הגעתי לדירה שבה התארחתי ובספרייה מצאתי ספר מדע בידיוני של אחד, סטניסלב לם. הספר תיאר טייס חלל שנתקע כמה שנים בחלל בגלל תקלה, וכשהוא מתקן אותה וחוזר לכדור הארץ הוא מגלה שבינתיים בגלל העיוות של המרחב-זמן על כדור הארץ עברו יותר ממאה שנים, והוא אולי חוזר במרחב, אבל אל הדור של בני הנינים שלו, וצריך לדעת להסתדר עם דור אחר, אופנות אחרות, טכנולוגיה שונה לחלוטין ועוד. זה היה כל כך מעניין שויתרתי על מנוחת הצהרים, ואף על פי כן לא סיימתי את הספר והשארתי אותו במקומו שאינו מקומי. מאז עברו עשרות שנים ואני מחפשת אותו, אבל טרם הצלחתי למצוא.

לקחתי את הספר הזה לידיים כי חשבתי שבו מדובר. יש בו "כוכבים" והכריכה דומה. אבל התאכזבתי, ולמעשה אכזבה כפולה כי כבר פעם אחת טעיתי באותה טעות. אני מחפשת את "בחזרה לכוכבים" ומגיעה בכל פעם אל יומני כוכביפ. בכל זאת קראתי אותו גם בשנית.

יומני כוכבים הוא יומם מסע בידיוני, בדומה למסעותיו של הנסך הקטן או מסעותיו של גוליבר. סייר-חלל מתאר ביומנים חלק מהמסעות וחלק מהמאורעות שאירועו לו. חלקם בדרך וחלקם בפלנטות זרות. ומתוך תיאור הזרות הזה, הסאטירי במידה רבה, עולה ביקורת חברתית על מציאות חיינו, או לפחות מציאות חייו של לם באירופה של המאה העשרים. כל מסע הוא סיפור, והסיפורים ממוספרים, אם כי לא בסדר עוקב ויש לזה סיבה באחד מפרקי הספר. כל מסע וכל סיפור כתובים בצורה שונה, מזווית שונה ומתארים מציאות אחרת. באחד המסעות נתקע איון טיכי החללן ההרפתקן המספר, אל לולאת זמן תוך שהוא מנסה לשכנע את העתקיו הזמניים לשתף איתו פעולה ולצאת אל מחוץ לרכב החלל כל עוד הם שניים על מנת לתקן תקלה ברכב החלל. במסע אחר הוא נשלח אל כוכב המאוכלס רובוטים שונאי אדם שלמדו כתבים ישנים ומדברים בשפה ארכאית (מתורגמת בהחלטה מבריקה לשפה הארמית). בעוד מסע הוא נקלע אל בית דין חייזרי ומנסה להסביר את הציוויליזציה שעל פני כדור הארץ ולסנגר שאינה רק רצחנית, תאוותנית, רודפת בצע ומחרחרת מלחמה, ובמסע רביעי הוא מגיע אל כוכב שתושביו שוחרי השלום ומלאי האשמה הרגישו את עצמם נאלצים להרוג מיסיונר שתיאר בפניהם בהתלהבות כל מיני סוגי קדושים שמתו על קידוש האל בחושבם שזה מה שגם המיסיונר משתוקק שיקרה לו.

בסך הכל הספר נחמד אם כי קצת מעייף לקראת הסוף. אבל היות ומדובר באסופת סיפורים שונים אין באמת הכרח לקרוא אותו ברצף ואפשר לטעום סיפור בכל פעם.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על יומני כוכבים