זהו בסך הכל הספר השני שקראתי מפרי עטו של ג'ון לה-קארה, שמו הספרותי של דייויד קורנוול (הראשון היה "המרגל שחזר מן הכפור" המעולה).

מדובר בספר יוצא מהכלל, העוסק במאבק של המוסד הישראלי מול ארגון טרור פלסטיני ובמצוד אחר מנהיג הארגון, אדם חמקמק בשם חליל.
האמצעי לכך נעשה בטוויית סיפור דמיוני שכמו הושתל במוחה של צ'רלי, שחקנית תיאטרון אנגלייה, בעלת זיכרון פנומנלי, שמאלנית ופרו פלסטינית בדעותיה שהתאהבה במפעילה הישראלי, אדם שאותו היא מכנה ג'וזף.

הסיפור הבדיוני נכתב בהשראת מבצע "זעם האל" (מויקיפדיה: "מבצע זעם האל היה מבצע של מדינת ישראל שמטרתו הייתה לחסל את חברי ארגון הטרור "ספטמבר השחור", שהיו אחראים במישרין או בעקיפין לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.").

הספר מורכב ומרתק מאין כמוהו ולה קארה, שלצורך התחקיר לקראת כתיבת הספר, ביקר בישראל ובלבנון ונפגש עם בכירים בארגוני הביטחון הישראליים ולפחות בכיר פלסטיני אחד בשם סלאח תעמרי.

חמישה כוכבים מנצנצים בקלות.

"וצדק, זה הדבר שאנו מבקשים" (עמוד 32).

"המתופפת הקטנה" (הוצאת זמורה ביתן, 1984) הוא מותחן ריגול מאת הסופר הבריטי ג'ון לה קארה (הוא דייוויד קורנוול), המתאר את המצוד שמנהלים סוכני המוסד אחר מחבלי אש"ף באירופה. קורנוול היה בעצמו איש השירות החשאי הבריטי, והפעיל סוכנים בגרמניה במהלך המלחמה הקרה. לאחר שקים פילבי, בכיר המודיעין הבריטי, שריגל למען ברית המועצות, "שרף" את כיסויו הדיפלומטי שב קורנוול, לבריטניה בשנת 1964. הוא פרש מן השירות, ועבר לעבוד כסופר במשרה מלאה תחת שם העת ג'ון לה קארה. לימים העיד קורנוול כי תקופת שירותו בשירות החשאי הבריטי הייתה מאושרת ומלאת תחושת שליחות וסיפוק.

בטרם כתב את הספר "המתופפת הקטנה", ערך לה קארה ביקור בישראל, נפגש עם בכירי קהילת המודיעין הישראלית‏, ובהם האלוף (מיל.) שלמה גזית‏, ראש אמ"ן לשעבר, וקצין זוטר באמ"ן בשם עמוס גלעד (לימים אלוף גם כן). כמו כן נפגש לה קארה עם בכירי המוסד, ביקר בלבנון ונפגש עם פעילי ארגון אש"ף הפלסטיני. אף כי הספר הינו בדיוני הוא מסתמך על אירועים אמיתיים ובהם מבצע "זעם האל".

עלילת הספר, המתרחשת במלחמה הקרה, נפתחת בפיגוע טרור באמצעות מזוודה ממולכדת אשר בה מטען חבלה, שמבצעים מחבלים פלסטינים בבון, גרמניה. בפיצוץ נהרגו חמישה בני אדם, ובהם בנו של הנספח לענייני עבודה הישראלי, ושישה עשר פצועים, ובהם אשת הנספח. בעקבות זאת הוטל על קורץ, רב־מרגלים בכיר במוסד לפתוח במצוד אחר המפגעים. קורץ, המשוכנע שמאחורי הפיגוע עומד חליל, מחבל בכיר בארגוני ההתנגדות הפלסטינים, טווה תוכנית מורכבת לחיסול חליל, ומסביר לפקודיו כי "אם ברצונך ללכוד אריה, עליך לקשור תחילה את הגדי" (עמוד 44). למבצע מגויסת צ'ארלי, שחקנית תיאטרון בריטית, שמאלנית ופרו־פלסטינית בדעותיה. היא תהיה הגדי

כמפעיל של צ'ארלי גויס גדי בקר, יוצא סיירת‏ בצה"ל ואיש מבצעים לשעבר במוסד, אשר אמון על שיטת ה"שלוף – דרוך – תירה". בספר אין זהמ מוסבר מדוע פרש גדי ועקר לגרמניה, אולם קורץ נסע אליו והצליח לשכנעו לשוב למבצע אחד אחרון. לפקודו, ליטבק, סיפר קורץ כי הוא וגדי דיברו "על המשימה הנאה שביצע מעבר לסואץ בשנת 63'. אז אמר שהתוכנית נדונה לכישלון, לכן דנו בפרטי אי־הנוחות הכרוכה בחיים בחשאי בטריפולי ובקיום רשת של סוכנים לובים רודפי בצע להחריד – משימה שגדי עמד בה בהצלחה במשך שלוש שנים, דומני. אז אמר, 'קח אדם צעיר ממני,' אך איש לא התכוון לכך ברצינות. לכן העלינו זכרונות מפשיטות הלילה הרבות שלו מעבר לירדן ודנו במגבלותיו של מבצע צבאי נגד מטרות גרילה, ובנקודה זו השגתי את מלוא הסכמתו" (עמוד 49).

גדי, שצ'ארלי מכנה "ג'וזף" והכינוי דבק בו מגייס את צ'ארלי, שהתאהבה בו, והכשיר אותה להסתננן לארגון של חליל. במקביל חטפו אנשיו של קורץ ובראשם סגנו, שמעון ליטבק, קיבוצניק יתום בן 24, "בוגר הסיירת רבת היוקרה" (עמוד 39), את סלים, אחיו הצעיר של חליל, וחקרו אותו. אז מושלכת למעשה, צ'ארלי אל לב הסכנה, במטרה לחשוף את מקום הימצאו של חליל עבור המוסד. אך זהו משחק קטלני וכלל לא בטוח שתוצאותיו יהיו בהתאם לתוכניתו של קורץ.

ספרו של לה קארה עמד בניגוד לספריו של סופר הריגול המצליח של אותה תקופה, איאן פלמינג, שיצר את דמותו של ג'יימס בונד. דמויותיו של לה קארה היו מורכבות יותר, אפלות ולעתים גם שפלות יותר. עולמו לא חולק לשחור ולבן, טובים ורעים. אף כי לאורכו של הספר ברור מי הם ה"טובים" בעלילה, קרי אנשי המוסד, ומי הם ה"רעים", קרי המחבלים, מראה לה קארה לקהל קוראיו שעולם הריגול הוא מורכב, מלוכלך ואפל הרבה יותר מעולמו הזוהר של בונד‏, וכי על מנת לנצח נאלצים גיבוריו להיעשות אכזריים לא פחות מאויביהם ולבצע מעשים שהינם בגדר "רע הכרחי". זהו ספר מתח מצוין, ואם הוא מזכיר למי מן הקוראים את ספריו של דניאל סילבה אודות גבריאל אלון, בצדק הדבר. ניכר כי סילבה הושפע מלה קארה. מומלץ בחום!