ביקורת ספרותית על החוקים מאת ליאורה גרוסמן
ספר מעולה

---

"החוקים" הוא ספר מיוחד, ואין חוק החל עליו מבחינת קהל הקוראים שלו. לדעתי הוא מתאים לקריאה החל מגיל נוער צעיר ועד בכלל.

כל קורא, ובכל גיל יזדהה עם הכתוב. הן מבחינת מבט של ילד, וגם זו של המבוגר.

שנות התשעים של המאה הקודמת, שכונה בבאר שבע. יש את החלק של בנייני הקומות, וזה נחשב לחלק הטוב יותר בעיר, ויש את הבניינים הישנים יותר, שם גרים הילדים העולים החדשים.

החוקים אלו החוקים שהמציאה ללה, הדמות הדומיננטית בסיפור. ללה ילדה פיקחית, בעלת חושים חדים, וכבר בגילה הצעיר היא מבינה איך הדברים עובדים (רמז= לא כמו שהם צריכים לעבוד) אבל ככה זה, וכדי להתנהל בעולם הזה צריך את החוקים. כי רק החוקים האלו יעזרו להם לשרוד במלחמת הקיום היומיומית. החוקים האלו יתנו להם איזו אחיזה, גם אם קלושה, במעמד הרעוע והשברירי שלהם. כי הם כמו הילדים השקופים, אלו שלא סופרים אותם. אלו החוקים הנועדו להגן עליהם מפני הזאבים. הזאבים רוצים לטרוף, לנעוץ שיניים, להדגיש את עליונותם על החלשים מהם. והם תמיד מגיעים בלהקה. רבים מול מעטים לפעמים אל מול אחד. חזק אל מול חלש.

הספר נוגע במגוון נושאים, כולם נפיצים, וכולם רגישים. עליה, הגירה, בריונות, אלימות, ועוולות. הרבה עוולות.

זהו סיפורם של ילדים שנאלצו לטשטש את הזהות שלהם כדי להיטמע בחברה. כדי להיות כמו כולם. לריסה הפכה ל-ללה. מישה הפך למיכאל. הם נאבקו בשרידי מבטא של שפה אחרת כדי שזו לא תכשיל אותם.

אלו ילדים שהילדות נגזלה מהם. הם ילדים שביום אחד השתנה עולמם והתהפכו היוצרות כשהם הפכו להיות המבוגרים בעבור הוריהם חסרי האונים. שימשו להם פה כשנזקקו לתרגום מול הרשויות. ילדים שמתווכים את העולם להוריהם דרך הרבה פילטרים לריכוך המציאות.

קראתי את הספר בגרון חנוק. אומנם הסיפור מתרחש בבית ספר יסודי ומחוצה לו, אבל בראיה רחבה יותר הוא יכול להתרחש בכל מרחב, והסיפור הזה הוא תמונת מראה מדויקת שלנו כחברה.

יש בספר איורים אותם איירה בכישרון גדול גרוסמן. היא נתנה לשמות פנים, והיא הפיחה בסיפור חיים ונשמה. הרבה נשמה, מה שמעצים את חווית הקריאה לספר הכל כך מיוחד הזה.

לטעמי ספר חובה, לכל אחד, ובכל גיל.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על החוקים