ביקורת ספרותית על מסע לאור ירח מאת אנטל סרב

---

מה גורם להוצאת ספר לקחת ספר שנכתב לפני שבעים ואחת שנה, להעלות אותו מתהום הנשייה, לתרגם אותו משפת המקור ולהוציא אותו לאור? האם זה עניין פשוט של זכויות יוצרים? יתכן, אבל תחושות של דעת קהל ואופנות משתנות גורמות לכך שהוצאה של ספר באיחור של שבעה עשורים תגרום לחוסר רלוונטיות ופחות אטרקטיביות לקריאה, אבל על כך בהמשך הסקירה.

ההזמנה על הכריכה האחורית פותחת ככה "מיהאי היה משוכנע שהצליח לברוח מזיכרונות נעוריו הפרועים. הוא הצטרף לאביו בעסק המשפחתי שלהם בבודפשט, נשא את ארז'י, ועתה - בדמותו החדשה כאיש עסקים בורגני - הוא יוצא לבלות ירח דבש בוונציה או כפי שהוא קרא לו: מסע לאור ירח". אבל זה בפני עצמו כבר ספוילר ענק, כי הקורא לא יודע את זה בהתחלת הסיפור. מיהאי, שכפי שמתברר בהמשך זו הוורסיה ההונגרית לשם "מיכאל" נושא לאישה את ארז'י והם במסע כלולות בוונציה שבאיטליה. ארץ שעל פי הכתוב בפרק הראשון, מיהאי היה מעדיף שלא לנסוע אליה בשלב הזה בחייו ו"ייתכן שהיה דוחה את המסע עד יום מותו", ביטוי שנשמע בתחילה שגרת לשון אבל מתברר עם התפתחות הספר שהוא יכול להתפרש באופן מילולי ממש.

בשלב הזה בקריאה אנחנו לא יודעים מאומה על חייו של מיהאי, על דמותה של אשתו הטריה ארז'י, על חייו טרם נישואיו, על משפחתו, מצבו הכלכלי או כל דבר אחר, הפרטים האלה מתגלים בשלב מאוחר למדי בספר. מה שכן, אנחנו עדים לפגישה מקרית בוונציה שבה מתגלה למיהאי מכר מנעוריו, שמחייב אותו לספר לארז'י אירועים משנות התבגרותו שלא סיפר לה טרם נעוריהם. הפגישה מטלטלת את מיהאי מאוד, ומה שקורה מכאן ואילך הוא מסע סהרורי ("לאור ירח"). הוא נוטש את ארז'י ונודד באופן לא מאוד ברור ולא מאוד מוסבר ברחבי איטליה, בעיירות ובאיזורים בלתי תיירותיים בעליל, בסיטואציות שהן ברובן לא מוסברות ולא מובנות ובחיפוש אחרי החבורה הקטנה שלו מתקופת ההתבגרות - האחים תמש ואווה והחבר הנוסף ארוויין. בגדול זה מסע בעקבות המוות, שכן אלה סוגי ההתנסויות של ארבעת החברים בצעירותם ומסתבר שלא עזב אותם כל חייהם. הסצנות הזויות, כמו להיכנס אל חלום של מישהו אחר. במקביל קורה העולם האמיתי, ארז'י הננטשת, הצורך בכסף כדי להתקיים, החברים והמשפחה שנותרו בהונגריה ועוד. כל זה קורה במין קיום מקביל שגם בו הבחירות והמעשים לא בדיוק מנומקים ומסייעים לתחושה הסהרורית של החיפוש אחרי אווה תמש וארווין.

האם הספר עובר את מבחן הזמן? שאלה טובה. מצד אחד הסוגיות של חיים ומוות, הארוטיקה של המוות, הפילוסופיה מאחוריו, הטעם שהוא נותן לחיים וההשוואה של חיים שגרתיים ומשעמיים למוות היא אל זמנית וחוזרת אחורה גם אלפיים שנה ויותר, אפשר לקרוא ספרים של יוון העתיקה ולהזדהות עם השאלות העולות שם. מן הצד השני, הספר יצא לאור במקור בשנת 1937. זכרונות "המלחמה הגדולה" שהוא מעלה הם זכרונות מה שאנחנו קוראים היום מלחמת העולם הראשונה. זוועות המוות המתועש של העולם המודרני כםי שאנחנו מכירים עכשיו משנות הארבעים של המאה העשרים, זוועות שהביאו גם על המחבר (יהודי מומר) את מותו, עוד לפנינו. הוויכוחים האידאולוגיים הגדולים של שנות השלושים של המאה העשרים - הקומוניזם, הסוציאליזם, הבורגנות, עוד ניטשו במלוא עוזם.

בקיצור, אני לא יודעת להגיד. לכן גם לא דירגתי את הספר. הקריאה בו מוזרה ומהנה בו זמנית ואני לא יודעת אם זה מרחק הזמן, האובר דרמטיזציה ההונגרית או משהו אחר שיצר תחושת ריחוק כלשהו. מספריית רחוב בא ואל ספריית רחוב ישוב, כדרך כל הארץ.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על מסע לאור ירח