ביקורת ספרותית על The trial מאת Franz Kafka

---

**חוות הדעת כוללת פרטים מהעלילה ולכן לא מומלצת לקריאה עבור מי שעוד לא קרא את הספר**

טוב, אחרי תקופה ארוכה של אי קריאה באנגלית החלטתי לחזור מחדש לאתגר הזה שאף פעם לא ממש פשוט לי. מה גם שזה הספר הראשון של קפקא שיצא לי לקרוא ממש מההתחלה ועד הסוף כמעט בלי הפסקות באמצע. "המשפט", the Trial, מתאר אולי בצורה קצת יוצאת דופן את התאכזרות הגורל כלפי אדם שמצא את עצמו מואשם, כאשר בשום אופן לא פשע (למרות שהלא-עוול לא מצויין באופן אובייקטיבי, והקורא רק נתקל בו פה ושם כאשר הגיבור K. מודיע לקורא או לדמויות אחרות בסיפור שהוא איננו אשם, ומתעקש על זה). ההתאכזרות היא אפילו עוד יותר גדולה כאשר ניתן להווכח שהיו לגיבור מספר נקודות בהן היה יכול לצאת מפרשיית ההאשמות נגדו, שבעצם מה שתחזק אותן והמשיך להעמיד אותן על כנן הייתה סקרנותו של הגיבור: לדעת מדוע הוא מואשם, לדעת האם ואיך יוכל לצאת מהסיפור הזה ללא כל פגע. קצת כמו "הסקרנות הרגה את החתול" אם אתם שואלים אותי. אם היה נפתר מסקרנותו וממצפונו שהציק- אולי היה ניצל.

מנקודה מסויימת בסיפור, להערכתי איפשהו לקראת שלושת רבעי הסיפור- הגיבור מחליט לצאת לדרך עצמאית ללא עזרת העורך דין שלו- אבל- המשפט המתעתד להגיע ושפיטתו של גיבורינו צברה כבר מספיק אינרציה, כדי להמשיך להתגלגל אל סופה הטראגי גם ללא הקידום האקטיבי שהגיבור נסך בה עד כה. גם ללא סקרנותו שכבר כבתה, ואפילו למרות רצונו הרב של הגיבור לחזור להתעסקות בעבודתו המשרדית בבנק אשר מסיחה את דעתו לטובה ונוטעת בו משמעות בחיים. כל אלו כבר לא עוזרים לו- המשפט יתקיים גם יתקיים, עם רצונו של הגיבור או ללא רצונו. (פה יש להוסיף שני משפטים ידועים- אחד- "יש לגדוע את כל הדברים הרעים באותם הם קטנים", ושני- be careful what you wish for.
יש בסיפור שני "חורים" סביבם העלילה נבנית, וזה גם החן בסיפור. הראשון- כמו שכבר הזכרתי- ממש עם תחילת הרומן מתנהל מול הגיבור K משפט שחלקו בבית המשפט וחלקו בוילת השותפים בו הוא חיי. הוא אינו יודע במה מואשם ולמעשה גם הוא וגם הקורא לא יודעים זאת עם סיום הרומן. השני- גם הוא הוזכר- הוא העובדה שהמשפט לא היה יכול להתרחש או לפחות לא היה יכול להתקדם עד כדי סיומו (העונש) בלי הסקרנות של הגיבור לגבי המשפט עצמו. מבחינות רבות הסיפור "המשפט" של קפקא מזכיר איזשהו חלום סיוט בו אנחנו מאבדים אחיזה עם המציאות ונכנסים לקצב אחר שאין לנו ממש שליטה עליו, קצב אשר נלקח ממחוזות אפלים ובסופו של דבר חורץ את גורלנו. מהבחינה הזו הדיסטופיה הזו מזכירה מאוד את עולם השדים האפל, הקודר והמיסטי שהסופר H. P. Lovecraft מתווה כל כך יפה בספריו. נכון, אין פה ייצורים אפלים ורציחות אכזריות, אבל האופל קיים ונוכח ומכתיב את העניינים.

ציפיתי שקפקא יתאר בצורה נרחבת יותר את המשפט. רציתי לצאת מסיום הקריאה בספר עם חוויה "קפקאית", אבל זה קרה רק באופן חלקי. אולי זה מפני שידוע שהספר לא הושלם מעולם, ואולי מסיבות אחרות אשר שמורות עם הסופר. למעשה העלילה מדלגת מעל המשפט. יש את שלב ההאשמות, ואת שלב העונש ללא המשפט- ולי זה היה חסר. בעצם הסיפור כולו הוא תהליך של משפט מול הגיבור, ללא משפט.

» ביקורות נוספות של Toto Hacklavlav
» ביקורות נוספות על The trial