ביקורת ספרותית על היזם העילאי - סיפורם של קן אולסן וחברת דיגיטל מאת גלן ריפקין

---

את הספר הזה אספתי מספריית הרחוב בעיקר בשל שמו של המתרגם שלו לעברית, והוא עמנואל לוטם. לוטם, מלך המתרגמים, חתום על כארבע מאות כותרים במגוון נושאים וסוגות, מה שאומר שהוא תרגם כמות גדולה יותר של ספרים ממה שהאדם הממוצע מצליח אפילו לקרוא בתקופת חיים, ועל כן ראוי בהחלט לכינוי מלך המתרגמים לעברית. התרגומים שלו מאופיינים בכך שהם ב- 99% מעולים וזורמים וקריאים מאוד, ובאחוז הנוסף מסתתרות מדי פעם בחירות ומחשבות מעוררות תמיהה אם לא יותר מזה. כך למשל שמו של הספר הזה "היזם העילאי". האם "עילאי" הוא תרגום מדויק למילה ultimate? האם אין במילה ארמזים ומחשבות של מקומות אחרים? האם לא היה ניתן למצוא מילה חלופית או להשתמש במילה אולטימטיבי? ללוטם הפתרונים. ממילא גם הבחירה המקורית של השם קצת מוזרה ויתכן שהיה צריך לקרוא לספר "עלייתו ונפילתו של קן אולסן".

על חברת דיגיטל לא שמעתי, וגם לא על היזם שהקים אותה ועמד בראשה, הלא הוא קן אולסן. על המתחרה הענק שלהם - IBM (שלוטם מתעקש לאורך הספר לעברת ולכנות בשם יבמ) שמעתי בהחלט, אז יכול להיות שזה אומר משהו על קנה המידה ועל הממדים של החברה. מצד שני יכול להיות שזה לא אומר כלום, מאחר ואני לא בת סמכא בתחום המחשבים ובוודאי שלא הייתי בשנות השמונים והתשעים. המחברים ממש מתגאים שגיבור הספר, זה ששמו מופיע על כריכת הספר ובכותרת המשנה, ניסה למנוע את יציאת הספר לאור. אני לא יודעת אם אני הייתי מתגאה בזה, אבל לא משנה.

מה יש לנו כאן? חברת מחשבים בימים שבהם "מחשב" היה כלי גדול לבעלי עסקים ובתחילת ימי המחשב האישי, סיפור של יזמות, בניית חברה, עיצוב, שיווק, וניהול. קצת לומדים על הדברים שלא היו ברורים בתחילת הדרך - המקום של חומרה מול תוכנה, המקום של תוכנה ייעודית מול פלטפורמה לפיתוח, המקום של עיצוב המוצר (אולסן היה מעצב בהכשרתו ובהכרתו) והרבה מאוד שאלות של ניהול ארגוני, והפער בין הדברים שעובדים בחברה קטנטונת שלא לומר סטארט-אפ ומםסיקים לעבוד בהמשך.

אולסן האמין בביזור אחריות וביזמות ועל כן פירק את המבנה ההיררכי המסורתי של חברות ושבר אותו לטובת מה שהיום נקרא אולי ניהול מטריציוני שבו המבנה הארגוני שטוח ולעובד יכול להיות ממשק עם כמה מנהלים ועם עובדים בכמה חברות. הוא בנה את החברה כמו שבונים קונצרן - אוסף מחלקות שמתפקד כמו תתי חברות, כל אחת עם המנהל שלה שיש לו סמכויות רבות, עם תקציב משלה, ועם ממשקים משלה למחלקות אחרות. הצורה הסמי דמוקרטית והשטוחה הזאת של ניהול היתה בעלת רווחים בשלבים מסוימים ותרמה לארגון, לפיתוח מגוון רחב של מוצרים שהיה אפשר למכור. אבל בסופו של דבר המבנה נהיה קצת מבוזר מדי, ויצר סתירות והתנגשויות בתוך הארגון עצמו, כך שהוא היה חרב פיפיות. יש עוד כל מיני דברים על אישיותו של אולסן והדרך שבה השפיעה על הניהול - חוסר הפורמליות, התמקדות בעיצוב, שמירה על עיקרון שאנשי מכירות מקבלים משכורת קבועה ולא אחוזים מהמכירות שלהם, התנגדות עזה לפרסום בטלויזיה, ונטירת טינה לכל מי שהעז בחוצפתו להתפטר מהחברה ולעבור לעבוד במקום אחר.

ישן, במונחי מחשבים זה אפילו פרה היסטורי, ועדיין מעניין מאוד. על אף ולמרות שעמנואל לוטם התעקש לכלול הערה שמסבירה לקורא העברי חסר הידע מה זה אומר "סופרבול".

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על היזם העילאי - סיפורם של קן אולסן וחברת דיגיטל