ביקורת ספרותית על להבות הגורל מאת אודיל בויאר
ספר בסדר

---

אמלין בת ה-17 מתעבת את העולם הבורגני של אותם עשירים החיים בעולם החברה הגבוהה בפריז.
היא מבקשת לערער את עולמם המוקף מנעמים ולשם כך מסתננת ליריד הצדקה של נשות החברה הגבוהה האריסטוקרטית.
לוסיל בת ה-22 היא עיתונאית עצמאית חדה וחריפה שמוחה המבריק אינו מקובל ברוח התקופה הפוריטנית.
אודט בת ה-23 ואליס הצעירה, כל אלה הן רק חלק קטן מהדמויות הרבות בספר.

הסיפור מתחיל בשריפה הגדולה בפריז בשנת 1897
שריפה שגבתה קורבנות רבים, בתקופה בה היה קושי לזהות את המתים ורק פרטי לבוש או תכשיטים יכלו אולי להעיד על זהותם.
הכאוס הגדול שנוצר הוביל להאשמות רבות ולחשיפת אופיים האמיתי של חלק מהדמויות.
עקב השריפה נחשפות מזימות, שקרים ושחיתויות:
"האיש השיג 'מזוודה דיפלומטית' זכות שהוענקה לדיפלומטים, למרות שלא היה דיפלומט. כי מישהו במשרד החוץ מושחת,
והוא כנראה שילם לו בעין יפה כדי להשיג את הדרכון המיוחד ואת החסינות שבצידו".

הגברים הכתיבו את מהלכיהן של הנשים כשהם מונעים את קידומן.
לא הייתה להן זכות הצבעה, ולא גישה לאוניברסיטאות, ולא אפשרות לעסוק במקצוע באופן חופשי.
הן היו כלואות נפשית ורוחנית.
הספר רוחש פעילויות. הסופרת שמודעת לרוח התקופה, מעניקה דרור לגיבורות שלה לבטא את עצמן בדרכן שלהן.

הסיפור הוא טוב, אך לטעמי התרגום מצרפתית לעברית פגע באיכות הכתיבה.
למרות זאת, הספר קריא, מעניין, ומעביר מסר כמה קל לאנשים מקושרים בעמדות מפתח,
להטיל כזב והאשמות שווא באנשים טובים ופשוטים,
כי כל מה שהם צריכים הוא להפחיד ולהרתיע את הציבור בדרכים של שקר ומרמה.
מומלץ.

» ביקורות נוספות של michalus
» ביקורות נוספות על להבות הגורל