ביקורת ספרותית על מוכר הספרים מפירנצה - וספסיאנו דה ביסטיצ'י וכתבי-היד המאוירים של הרנסנס מאת רוס קינג
ספר בסדר

---

הספר נכתב על ידי היסטוריון, שמרגיש (ובצדק) כי עליו להביא כל פרט על התקופה, רקעה הכלכלי, הפוליטי והחברתי.
זאת באיזכור של כל פיסת גוויל, קלף או פפירוס שנפלו לידיו (של ההיסטוריון כמובן).
הדבר נעשה באמצעות פרוקסי, וספסיאנו דה ביסטיצ'י מפירנצה.
ומכאן כל עמוד בספר מכיל דמויות המתאימות לתקופה של.. הדף שבספר, עם הסברים מקיפים ומאלפים, ובזה יתרונו וחסרונו.
בהרבה מקרים יש המון עצים ותמונת היער אובדת בהם. כי בעמוד הבא אנו עוסקים בדמויות אחרות, אירועים שונים ונושאים אחרים.
הספר מרבה לדבר על מציאות בחיפושי ספרים עתיקים. אולם, מרגע שאובייקט המציאה נתגלה או הועתק, צריך לדהור אל החלק הבא של גוויל אחר דמויות ואירועים אחרים.
ובמידה רבה הדבר דורש מאמץ וקשב פנימי רב של הקורא.
מאידך, אם הספר נקרא בלגימות קטנות יחסית, מתקבלת תמונה של תקופת ימי הביניים סוערת, פוליטית ויצרית. שבתוכה, אוצרות הכתובים מועתקים, בתהליך שימור נפלא ומופלא.
מרוב רצון להביא כמה שיותר, אין פירוט מה מכיל כל גוויל, או לפחות דוגמאות נבחרות מהם. וזה כמובן מזכיר את התקופה ההיא, ואולי ימינו אנו עם ה"קידמה" של דפוס ומחשבים הארוגים ברשתות אלקטרוניות, פוליטיות ותקשורתיות.
אם קוראים את הספר בלגימות קטנות עם הפסקה לעיכול ניתן להרוויח ידע , כמו מה מקור השם נייר (PAPER), שם העיר פרגמון ועוד נושאים.
זאת לא קריאה בנוסח הביטוי BIG BANG THANK YOU MADAM, שרווחת מאוד במקומותינו.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על מוכר הספרים מפירנצה - וספסיאנו דה ביסטיצ'י וכתבי-היד המאוירים של הרנסנס