ביקורת ספרותית על המיטה שאתה מציע בעצמך - ספריה לעם #671 מאת אילת שמיר
ספר מעולה

---

צניפת הסוס

את ספרה הקודם והנפלא של אילת שמיר, נטל ההוכחה, קראתי ומאוד אהבתי. הוא גרם לי לבקש לקרוא ספרים נוספים שלה. אך אף אחד לא הכין אותי לחוויה המופלאה שחוויתי בספרה הנוסף של שמיר, המיטה שאתה מציע בעצמך, עד כדי כך שהתקשיתי לכתוב על היופי הקסום של הספר הזה.

הזמן חלף וכמעט נואשתי, אבל לבסוף אמרתי לעצמי, אתחיל לכתוב ונראה איך הדברים יתקדמו.

הספר הזה כלל לא קל, אין בו שמץ אופטימיות, הוא מלא בעצב אין סופי, אבל הוא כל כך נוגע, באופן שבו הוא מתאר בצורה מוחשית את גיבורי הרומן כאנשים נואשים ואבודים.

בספרה הקודם, שקראתי, נטל ההוכחה, כותבת שמיר על אדם שהצליח להרוס את חייו, וברקע ההרס העצמי, מופיעה שאגת הטיגריס מגן החיות של חיפה.

הספר הזה עוסק בעקרון דומה, המוצג בכריכת הספר, בציור מחצית ראש סוס, עם פנים אנושיות, כייצוג לסוס בשם בארב, אחד מגיבורי העלילה, סוס פרא, שלא ניתן לאילוף.

בעל הסוס המנסה לאלף אותו בצורה נואשת, הוא איתן רוסו, הנמצא בתחילת שנות החמישים שלו ומסוכסך עם עצמו. כעת הוא חוזר לנחלה הזנוחה של אביו ואימו, במטרה למשש חלום, לפתוח חוות סוסים טיפולית, בה בראב סוס הפרא, יהפוך לאחד מהסוסים הטיפוליים לאנשים נכים.

בראב, סוסו של איתן, יהפוך עבורו, לבבואת אישיותו האפלה והפראית, המבקשת איזון ורוגע, באמצעות חזרה מנדודים לבית ילדותו, הצופן סודות אפלים המתפענחים בהדרגה בעלילת ספרה של שמיר.

אלונה, אישה שחצתה את שנות הארבעים של חייה, עדיין אוספת את שברי הרומן שלה לגבר נשוי, ומחפשת אהבת אמת. באיתן, היא רואה נפש טועה, אותה היא תוכל לאלף ובכך ליצור זוגיות, תיקון לאכזבות העבר של שניהם. האם אפשר להתחיל מחדש, ללא משקעי העבר?

את היכולת שלנו לקבוע את גורלנו, למרות נקודות הפתיחה הרעות של חיינו, מעמידה שמיר, בסימן שאלה. היא מחדדת את השאלה התנכ"ית הגדולה, " אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה ". (ירמיהו ל"א, כ"ח) בניגוד לגישה זאת, שמיר בשם הספר, מעמידה גישה הפוכה: המיטה שאתה מציע בעצמך.

את התשובה מעמידה שמיר, לבחינה באמצעות, עלילת הספר הנעה בשני צירי זמן, בה עלילת העבר המקבילה לעלילת ההווה, לוקחת אותנו כחמישים שנה לאחור, לספור הוריו של איתן רוסו בתקופת המנדט, לימי בראשית ולחטאים הקדמונים.

אהובה, (שם מכמיר לאישה שלא ידעה אהבה בחייה) אימו של איתן, אחות מתלמדת בבית חולים בחיפה המנדטורית, חווה אהבה נכזבת לרופא מתמחה, מתאהבת באופן נואש בבצלאל, גבר פשוט וקשוח, שחולם להקים מטע משלו, הלוקח את אהובה למושבה. אהבה פראית ותשוקות מודחקות, אותן מתארת שמיר, בקטעי ארוטיקה עדינים ויפיפיים, הפכה לשנאה בין השניים, המזכירה את הביטוי התנכ"י: עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה. (שיר השירים ח, ו)

מה גרם להם לשנוא האחת את השני, כיצד השבר הזה ישפיע על ילדיהם. זאת השאלה הגדולה לה תנסה שמיר, לתת תשובה רגישה, מלאה בגוונים של הבעות והתבוננות רגישה אל נופי העיר והטבע ואל נופי הנפש של גיבורי הספר, בעלילה הכתובה בצורה מרהיבה, שהצליחה לעטוף אותי בעצב אין סופי ובאמפטיה לאנשים הנואשים שיש להם גאווה לאופן בו הם מתמודדים עם חייהם.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על המיטה שאתה מציע בעצמך - ספריה לעם #671