ביקורת ספרותית על מסע אל לב הפחד מאת אריק אמבלר
ספר בסדר

---

#
אספתי אותו מהספסל. הוא יצא לאור לראשונה ב-1940 על ידי סופר של סופרים, כנראה, כי לה-קארה וגרהם גרין, שניהם סופרים מוערכים, מצוטטים על הכריכה האחורית ומכנים אותו "אבי ספרי הריגול המודרני". הוא אינו מוכר כמו הסופרים שהזכרתי, אבל די מכובד גם להיות מקור ההשראה שלהם, נראה לי.

גרהם, מהנדס אנגלי לחימוש ימי, מסיים בנחת ביקור עבודה בתורכיה ומתוכנן לחזור הביתה במחלקה הראשונה של האוריינט אקספרס. אחרי פגישת פרידה עם ידיד במועדון לילה ושתיית כמה משקאות, הוא חוזר למלון, מפתיע בחדרו פורץ שיורה ופוצע אותו קלות בידו. הימים ימי תחילת מלחמת העולם השנייה, שגרהם ידידנו אינו מתייחס אליה במיוחד. הוא חי באיזור כפרי של אנגליה עם אשתו היפה, אין לו בנים שילכו למלחמה, ואורח חייו נינוח ולא מופרע על ידי המלחמה. גרהם נפגש אחרי התקרית עם קולונל תורכי, בעל מוניטין אפלולי, וזה מעביר אותו בעל כורחו מנסיעת תענוגות במחלקה ראשונה ברכבת, לשיט בספינת מטען עם מעט נוסעים והרבה נדנוד (לא רק של הגלים).

התורכים למדו היטב את לקח המלחמה הקודמת, בה חברו לצד שהפסיד בסופו של דבר, ובחרו הפעם את הצד השני, בתקווה לניצחון. הם מהווים גורם ממריץ בסיפור הזה, בו אנשים ממדינות שונות מנסים להנדס את מצב המלחמה לטובתם.

לא היה לי קל לקרוא את הספר. הוא לא ממש משעמם אבל העולם שהוא מתאר הוא כל כך אנכרוניסטי, שחשתי מנוכרת. שיעשע אותי קצת תיאור הנשים בסיפור. הן מתחלקות לרעיות (סתמיות שמתייחסים אליהן בנימוס), פתייניות שמתפרנסות ממקצועות קצת מפוקפקים לובשות פרוות, ומכנות גברים זרים cheri, או נשים מבוגרות שקולן צורמני והן נודניקיות ורכלנות. הגיבורים בסיפור הזה נתקפים בצורך בלתי נשלט להסביר את מעשיהם בפני הקורבנות, כולל "האיש הרע" שחושף את עצמו לפני קורבנו ומפרט את מניעיו. לקראת הסוף אמבלר לוחץ קצת על הדוושה, מוסיף קצת דם (שמוקז ממי שמגיע לו, כמובן) מעט מתח, סיום קצת מעליב לפלירט ומחזיר את גיבורו, ללא רבב אולי הביתה, אולי להרפתקאות נוספות, אחרי שלמד איך עושים כאלה.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על מסע אל לב הפחד