ביקורת ספרותית על איגרות מקמהון-חוסיין - הצהרת בלפור ושאלת ארץ ישראל – מיתוס ההבטחה הכפולה מאת יוני רייני
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 29 באוגוסט, 2024
ע"י מעגל קרבז


לא ניתנה הבטחה כפולה על אותה ארץ ל 2 עמים.
ספר שהשכיל אותי לגבי הסוגיה החשובה הזאת.
שריף אל חוסייני שהיה במו"מ עם הבריטים על עצמאות ושלטון על שטחים שבאותה העת היו בידי הטורקים,
נתחיל מזה שהוא לא ייצג את כלל הערבים ובפרט את אלו שבא"י.
הוא ייצג את ערבי החיז'אז וגם לא את כולם.
נמשיך בכך שהעניין הותנה בכך שהערבים ילחמו לצד הבריטים, ובפועל ברובם לחמו לטובת הטורקים.
בנוסף צרפת קיבלה מעמד מיוחד וזכויות יתר בא"י עוד מסוף המאה ה19.
במלחמת העולם יש ברית- מדינות ההסכמה. לכן דברים לא מוחלטים על פי רצונה של מדינה מסוימת, אלא על בסיס דיון עם בעלות הברית והסכמות
משותפות.
לפני הצהרת בלפור:
הייתה הצהרת קמבון שהיא ההצהרה הצרפתית בדבר תמיכה בהענקת א"י ליהודים בשביל בית לאומי. ולכן היא ההצהרה החשובה, תמוה מדוע דווקא הצהרת בלפור מפורסמת יותר.
אין הצהרת בלפור בלי הצהרת קמבון.
הבריטים לפני פרסום ההצהרה התייעצו וקיבלו את אישורם של הצרפתים. ובנוסף זה עבר דיונים עם האמריקאים ומדינות ההסכמה וגם כנראה היו צריכים לקבל מהן רוח חיובית.
לכן הצהרת בלפור הינה יותר מאשר בריטית, אלא צרפתית-בריטית-ומדינות נוספות.
והיהודים קיבלו ייפוי כוח לכן בפועל, גדול הרבה יותר, לא רק מהבריטים אלא מהצרפתים והבריטים והשותפות.
בהמשך מדינות נוספות הביעו תמיכה בעניין.
רוב ערבי א"י בין 1917 עד תחילת שנות ה 20 של אותה מאה נעו בין אדישות למפעל הציוני לתמיכה בו.
אגב הסופר אמר לי שהפרק הראשון בסדרת המנדט של ערוץ 1 הוא מסולף.
כתוב קולח.
מוצלח.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
קיבוצניק (לפני שנה)
יעל, אולי אם לפחות נסכים בינינו הישראלים פחות או יותר על הנרטיב של העבר, זה דווקא יעזור לנו למצוא דרך להתאחד סביב יעוד משותף לעתיד. בצה"ל מלמדים שאם התברברת בניווט, תחזור למקום האחרון שאתה בטוח לגביו.
yaelhar (לפני שנה)
קיבוצניק - אני חושבת שגם באותו זמן היו יהודים שלא קיבלו את התנועה הציונית ואת מוסדותיה.
עיוות העבר נעשה מכל הצדדים. פשוט, כל אחד לוקח מהעבר את מה שמתאים לדיעותיו. כמו אז, גם היום אין תמימות דעים - לא לגבי העבר וודאי לא לגבי ההווה. אם הייתי יכולה - הייתי מוסיפה ש"זה בסדר". אבל ברור לי שזה לא - מי שלא יכולים להסכים על נרטיב אחיד - משוסעים ומפולגים.
קיבוצניק (לפני שנה)
יעל, היהודים נחלקו בדעותיהם, אבל התנועה הציונית ייצגה כמוסד נבחר את כל היהודים שעניינה אותם ארץ ישראל. העבר רלבנטי מפני שהוא משפיע מאוד על ההווה. אנחנו בארץ הזאת המסויימת רק בזכות העבר שלנו בה והמערכה התעמולתית נגדנו עושה שימוש רב ויעיל יש לומר בעיוות העבר. עד כדי כך יעיל שגם חלק מאיתנו השתכנע.
yaelhar (לפני שנה)
אם להתקטנן גם שום נציג יהודי לא ייצג את כל היהודים.
גם בשאלת "הבית היהודי" היהודים נחלקו בדיעותיהם. כנ"ל בשאלת הצהרת בלפור. הבעייה כל כך מסובכת ששום מאמר, או ספר, מוצלח ככל שיהיה מתקשה להקיף אותה. היום כבר פחות רלבנטי, נראה לי, לדון האם הפלשתינים היו עם, האם הם התנגדו לציונות, מאיפה הם הגיעו וכו'. היום כדאי להתרכז במה שלפנינו ולנסות איכשהו לפתור את הבעיה שגדלה ושמנה ובעטה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ