ביקורת ספרותית על צעדים מאת יז'י קושינסקי
ספר בסדר

---

ספר המחולק לעשרות סיפורים קצרים 1-3 עמודים כל אחד. חלק גדול מהסיפורים מבוסס על האוטוביוגרפיה של קושינסקי. לא ברור לי אם זו אוטוביוגרפיה מלאה או סיפורים המבוססים על אוטוביוגרפיה עם תוספות של המחבר. קושינסקי הואשם כבר בעבר שסיפוריו שנתפסו כאוטוביוגרפיים הוכחו כלא נכונים, הוא מצדו התנער מכך ואמר שהוא מלכתחילה לא אמר שהם אוטוביוגרפיים.

הסיפורים לא מצליחים לסחוף, לחלקם יש סוף משמעותי, חלקם רק מספרים סיפור או חוויה של המחבר. המשותף לכל הסיפורים שאף אחד מהם לא מזכיר שמות אנשים ומקומות, לפי הסיפור אנחנו אמורים לזהות את איזור ההתרחשות, מי שמכיר את הביוגרפיה של קושינסקי יזהה שחלק מהסיפורים מתרחשים במדינות באירופה וחלקם בארה"ב.
לדוגמא מספר סיפורים מספרים על סקי, קושונסקי עצמו היה מדריך סקי בשנות ה-50' בפולין. הסיפורים מסופרים בגוף ראשון. כתיבה גסה וארוטית מאפיינת חלק נכבד מכתיבתו של קושינסקי.

אחד הסיפורים מתאר אדם (קושינסקי?) המגיע לעיירה בארה"ב (לא כתוב במפורש, אך לפי הסיפור אפשר להבין את זה) הוא תופס מחסה מפני השמש במאיזה מחסן שמצא בדרכו, ואז מתוך המחסן הוא שומע נהמות של אישה, הוא מוצא אישה עירומה כלואה בכלוב התלוי מן הרצפה. הוא מנסה לתקשר איתה, אבל מבין שהיא רפת שכל ולא נורמאלית. הוא מתלונן על כך למשטרה והם עוצרים את בעל המקום. מסתבר שהיא הבת של בעל המקום ששם אותה שם במקום לקחת אותה למוסד, בנוסף היא שימשה גם כזונה של העיירה ותושבי המקום. סיפור קשה.

הספר הזה זכה בפרס הספר הלאומי בארה"ב 1968.

אפשר לנסות ואפשר גם לוותר.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על צעדים