ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 11 באוגוסט, 2024
ע"י מוריה
ע"י מוריה
ספר בינוני.
אין הבדל של ממש בין הדייטים של הכותב לבין דייטים רגילים בעולם האמיתי. הכותב צריך לחפות על חיסרון בולט שאין לאחרים, אבל במקום לחפות עליו בהבלטת יתרונות אחרים הוא בוחר להישאר בתחרות שאין לו יתרון בה. כל תחילת מערכת היחסים המתוארת בספר היא ניסיון להרשים ועוד ניסיון להרשים את הבחורה, ורק כשהבחורה אומרת בהדגשה ובפה מלא שהיא לא צריכה שהבחור ירשים אותה, רק אז הוא מתחיל להראות את עצמו באמת.
לא מזלזלת בניסיון החיים של הכותב. ברור שזה לא פשוט להיכנס למגרש של הדייטים וההיכרויות, ועוד עם חיסרון גופני ניכר. אבל ציפיתי ליותר, בדיוק כמו שאני מצפה מעצמי ליותר כשאני רואה אדם שהולך שונה ממני. להסתכל מעבר לחיצוניות, לראות את האדם.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
המורה יעלה
(לפני שנה)
כבר הרבה זמן
שלא שמעתי עליו.
כנראה עסוק עם האח הגדול... אני חושבת שמצד אחד אי אפשר לשפוט את מי שמתמודד עם מגבלה פיזית, כשאת לא מתמודדת עם זה. זה עולם תוכן אחר. מצד שני מי כמוני יודעת שכשאתה מוציא ספר, ולא סתם אלא כמי שבחר ומקדיש את חייו לקריירה תקשורתית, אתה לא יכול לכתוב איזה סיפור קטן כזה שגורם לך להרגיש טוב עם עצמך... זו פשוט לא המטרה של להוציא ספר שיש לו הד תקשורתי, ואלי זה גם לתפוס מקום של מישהו שבאמת רוצה להוציא רק ספר אחד קטן כדי להנגיש לסובביו את חייו עם המגבלה וכדי לתקשר איתם. פה מעורב גם יח"צ ודי ברור שהוא ניסה לקרוץ קודם כל לקהל שהוא לא אני ואת מן הסתם. הגיבור מתנהל כמו בעולם הרגיל כי זה מה שהכי קורץ לקהל "רגיל". שהוא לא יראה את עצמו באמת אלא ימכור להם שהם בסדר והוא בסדר והכל בסדר. שזה דומה לסקירה שכתבתי על לחוץ חתונה בזמנו, רק שפה הבעיה יותר גדולה כשמישהו מתיימר להציג קהילה בלתי מוכרת כמו מתמודדי שיתוק מוחין. אני הכרתי מישהי עם התופעה הזו והיא עשתה עלי רושם אחר לגמרי. אז בעיני זה לא מייצג אותה. היא הייתה מאוד ענווה ולא ביקשה הקלות אבל גם לא הסתירה את המגבלה כשהיה נחוץ לספר. חיה ותן לחיות. |
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
