ביקורת ספרותית על לא ראיתי את זה מאת תמר גן ליברמן
ספר טוב

---

קצת אסקפיזם מחדשות האחרונות-
בחודש האחרון רכשתי במהדורה הדיגיטלית את הספר
''לא ראיתי את זה'' של תמר גן ליברמן.
הסיפור מגולל את סיפורם של שני אחים תאומים הודיה ונדב. אני מזדהה עם עניין של אחים תאומים.
אני גם אחות תאומה לאח תאום, וכמובן ששנינו מאוד קשורים אחד לשני.
בספר הזה בהחלט מהווה את הקשר החזק בין שניהם,ההתחלה מבטיחה מעניינת, עלילה מתחילה בסןף כיתה יא'.
הודיה לא יודעת מה לעשות עם עצמה לגבי שנה הבאה, ונדב מבין שהוא צריך לברוח מהבית, כי הוא מתמודד המון זמן עם השוני ממשפחתו. הוא מבין שהוא שונה, משפחתו היא דתית. והוא דתי אבל הוא מתעסק בדברים יותר המאפיינים בני נוער חילוניים,הוא מבלה בחברה חילונית, הוא קורא ספרים,עולם התרבותי שלו מאוד חילוני,גם אחותו דומה לו, והיא מתעניינת בעולם התרבותי. העניין שהוא מרגיש את השוני בעיקר בנטיותיו המיניות הוא מרגיש שהוא נמשך לגברים והוא לא יודע מה לעשות עם זה,הוא בורח לישיבה בצפת. שנתיים הודיה נשארת לבדה להתמודד, היא מחליפה את אחיה השכן שלה דניאל וקשר נרקם בינהם ואולי יותר מחברות. בנתיים נדב מגיעה לישיבה מגיע לבחור בשם מתן, הוא מתחיל להיות מודע למשיכתו, ומסתבר שהקשר בין שניהם הדדי. הוא מסבך אותו. ומה שליברמן מציינת הוא דבר חשוב,כביכול אנשים שקוראים את הספר בעיקר במקום של פתיחות לחברה להטב''ית יכולים לומר שהזוגיות בינהם נהדרת,הינה נדב מוצא את זה שאהבה נפשו וסוף סוף טוב לו, לא בהכרח זה שהוא מסתיר מהמשפחה שלו את מה שהוא,מאחותו. והתייחסות של מתן אליו, נתחיל בזה שהוא מבודד אותו מהמשפחה שלו והתייחסות שלו לנדב כאילו הוא חפץ ,כאילו הוא יציל אותו. הקשר בינהם נורא אפילו אלים,לא רק שנדב מסכן כי יש לו רגשות אסורים אלא הוא גם בזוגיות שלא מתאימה לו. אז מה שהסופרת ניסתה להראות שיש גם קשרים אלה בחברה הלטב''ית לכן בחור כזה ידע והכוונה.
בנתיים שנה עוברת והיא מתרחקת מדניאל כי היא מגלה שהוא גויי לעומת נדב שחוזר הביתה לישיבה ומתגייס,איילת בשירות לאומי.
בנתיים הודיה מנסה לצאת עם בנים אחרים לשכוח את דניאל,לעומת נדב שיוצא עם חברתה של הודיה רעות(כמה שזה לא מפתיע, הייתה דמות כזאת בשם רעות בסרוגים)שניהם מתמודדים עם מה שנפשם מודחקת. יחד עם זאת הודיה מגלה שהיא דתייה ממש שונה ממה שחשבה שהיא אוהבת לשיר והיא טובה בזה והיא לא יכולה לשיר, ונדב שוב מתאהב בבחור אחר בשם שחר והוא לא יודע את זה והוא מפחד שהוא לא יקבל אותו,או ידחה אותו כי הוא גיי?
הסיפור מסתבך עוד ועוד.
אין ספק שזה ספר טוב,אני כמובן לא אגלה לכם את סוף הסיפור,הוא ספר נהדר. אך הייתי מציינת שזה ספר בעיקר מתאים לבני נוער.
היה לו מאוד חשוב לקרוא אותו,כי אני נמצאת בין הפטיש לסדן אני עובדת בבה''ס דתי ורואה דעות חשוכות לכאן ולכאן לגבי להטב''ים במיוחד שהבה''ס שלי הוא הכי מפורסם במדינה בגלל שנמצא בו ילד טרנג'סדר, הספר הזה ממש סיפק לי פתח חשוב לראות גם את העולם שלהם.
הדבר האחרון שמעניין אותי האם הסופרת הייתה מושפעת מסדרת טלוויזיה סרוגים?כי זה לא נראה לי מקרי שהיא בוחרת בשם רעות להיות חברה של הבחור המעמיד פנים שהוא סטרייט.
בסרוגים הוא נקרא רועי.
והייתי שמחה אם הייתה פתיחות בנושא במגזר הדתי לגבי העניין הזה.

» ביקורות נוספות של אורי החמודה
» ביקורות נוספות על לא ראיתי את זה