ביקורת ספרותית על קסם שימושי מאת אליס הופמן
ספר טוב

---

#
מצאתי אותו על ספסל, היססתי אם לקחת – חשבתי שאולי הוא שייך לז'אנר הפנטסיה לבני נוער, או אולי לרומנים רומנטיים לבני נוער, ז'אנרים שאין לי סבלנות אליהם בימים אלה. התחלתי לקרוא ועונג התמשך לאורך כל הקריאה בסיפור. עונג שלא נטש גם ברגעים קשים לרוב הספרים: הסוף. הוא הזכיר לי ספרים שנהניתי מהם ושלחתי לרשימת ה"במקרה חירום, נא לשבור את הזכוכית" אליה גם הוא יגיע. הופמן מספרת סיפור פשוט, ללא גימיקים, ללא קפיצות בזמנים, ללא מטפורות, ללא דידקטיות עם הרבה הומור ושנינות. סיפור על שתי אחיות, אחרונות (בינתיים) לשושלת נשים עם מוניטין של "מכשפות". הן התייתמו מהוריהן כפעוטות וגודלו על ידי שתי דודות רווקות זקנות, המהוות את ראשי השושלת הזו בעת הסיפור. הדודות גרות בעיר קטנה עם זיכרון ארוך, ופותרות בעיות מסוגים שונים עם רוזמרין, קמצוץ של מלח או לב של יונה.

הספר אינו מתיימר להיות דבר מלבד סיפור מהנה. הוא לא מחנך את הקורא, ולא מזלזל בו. בסיפור משובצות המון אמונות טפלות, שחלק לא קטן מבני האדם מאמינים בהם. הופמן לא מתנשאת על המאמינים ולא עושה קואליצייה עם הלא-מאמינים. היא מתייחסת כפי שראוי להתייחס לכל מאמין: בכבוד המגיע לאדם באשר הוא, בלי לחנך אותו ובלי לשפוט אותו. הסיפור עוסק, למעשה, בבלגן ובסדר. בכיאוס ובכללים המסדירים את מערכת היחסים בין אדם לחברו. ביכולת של בני האדם לקום מהבלגן שעשו מחייהם ולהפוך את המגמה. יש הקוראים לזה "מזל" ואחרים קוראים לזה "בגרות" או "התגברות על חוסר ביטחון".

אהבתי מאד את הספר, שהגיע אלי בזמן מתאים ונקרא בהנאה. הוא מוכיח שגם ספר קטן (210 עמודים) ישן (נדפס בישראל ב 1997 ויצא לאור ב 1995) חף מיומרות, יכול לגרום הנאה רבה לקוראת שחושבת שהיא רציונלית, לא מאמינה בעל טבעי או בהשגחה עליונה. לפני שכתבתי את הביקורת צפיתי בוידאו של גיורא זינגר המדבר על אמונות טפלות רוסיות. מצחיק מאד גם לאלה כמוני שלא הכירו את הרפרטואר האתני הזה קודם. אם מישהו מכם ימצא את הספר הזה על ספסל – אל תהססו. ברור שאני לא יכולה להגיד "הנאה מובטחת" אבל הפתעות נעימות קורות. עובדה.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על קסם שימושי