ביקורת ספרותית על החיים ואלה שאינם מאת אלן פלדמן
ספר מעולה

---

ספר נהדר. פשוט ככה.
כשאחזתי בספר בפעם הראשונה היססתי. חשבתי שמדובר על עוד סיפור אהבה שמאלצי וכמעט לא רכשתי אותו.
אבל אז התחלתי לקרוא... וגיליתי ספר מצויין.
על הנושא דובר מעט מאד - רצונם של יהודים אמריקאים, ילידי גרמניה, לשרת בצבא הכיבוש האמריקאי על מנת לנקום בנאצים על מה שעשו להם ולמשפחתם.
אבל בספר יש עוד הרבה יותר. הגיבורה מתלבטת בין "המוסר" עליו חונכה לבין הזכרונות שאינם מרפים ממנה. התנהגותו של אחיה נראית לה קיצונית ולא מקובלת ומצד שני היא לפעמים מרגישה את אותם רגשות נקם.
ויש את ההתנהגות האנושית הבסיסית - המין המשתולל במתירנות לא ברורה, כפי הנראה מתוך רצון להיאחז בחיים ולהוכיח לעצמך ולכולם שאת/ה עדיין חי. גברים ונשים.
והסלידה מהתנהגויות הכובשים - החל ממעשי האונס של הרוסים וכלה בנקמות הבירוקרטיות של האמריקאים. ובעיקר - המערכות המיניות שהתפתחו בין האמריקאים לנשים הגרמניות. מערכות שהסתיימו בחזרת החייל הגבר הביתה והשארת "בת-זוגו" בגרמניה, לפעמים עם ילד לא רצוי.
והכל על רקע ברלין החרבה, ההריסות והסבל של העם הגרמני שלא היה שותף למעשי הנאצים וסבל למעשה משני הצדדים.
ספר סוחף, גלוי ואמיתי עד כאב.

» ביקורות נוספות של עומר ציוני
» ביקורות נוספות על החיים ואלה שאינם