ביקורת ספרותית על עשרים ושתים [!] סיפורים מאת ישראל יהושע זינגר
ספר טוב

---

בעקבות המנוי החדש בספריה בתל אביב, הייתי חייב לנסות שוב לחפש עוד ספרים שלא הייתי מוצא בשום מקום, והנה העליתי בחכתי את הספר הזה של זינגר, הישר מעמקי המחסן.
מכיוון שזמן למשוך עם הספר הזה לא היה לי, פיניתי לו זמן מספר אחר של לא אחר מזינגר עצמו "האחים אשכנזי" שתכף אסיים.

בכל אופן, זה לא היה כזה נורא כי בכל זאת מדובר בעשרים ושת(נ)ים סיפורים קצרים מאוד, ובספר לא ארוך בכלל.
אופי הכתיבה לא היה כלכך מוכר לי למען האמת, אני רגיל למצוא בזינגר את המעלות שבעלילה המורכבת שהוא כותב, ובסיפורים הנ"ל מצאתי ממנו ממש קצת. ניכר שמדובר במין ספר סיפורים יומני שכזה, גם בגלל הצורה בפועל בה הסיפורים נכתבו - בלי יומרה כלשהי לספר סיפור, וגם בגלל הסגנון, בו היו כמה וכמה פרטים שאופיניים מאוד לחיים האישיים של י"י זינגר. לצורך העניין, את הסיפור האחרון זיהיתי מהספר "האחים אשכנזי", קטע קטן מספר רחב מאוד.

על פניו לא התרשמתי במיוחד, היו כמה אנקדוטות מעניינות, אבל מעבר לזה לא היה איזה משהו בולט או כשרוני מדי, לא מספיק בכדי להמליץ על דבר כזה לקריאה מיוחדת.

» ביקורות נוספות של oziko
» ביקורות נוספות על עשרים ושתים [!] סיפורים