אני מודה שלא קראתי את ספריה הקודמים של אדוה בולה. מה שצד את עיניי בערמת הספרים בספרייה היה עיצוב הכריכה.
הספר מגולל לקורא בגוף ראשון על ידי גיבורת הספר-תמר. תמר רווקה, צעירה, בת 23 שעדיין מחפשת משמעות בחייה.
כסטודנטית היא שוכרת דירה בת"א יחד עם שותפה. הדירה חולקה לשני חדרים: חדר דרומי וצפוני. כל מי שהתגורר בחדר הצפוני יצא מהדירה בזוגיות. תמר שלנו דווקא התגוררה בחדר הדרומי, וגם שהתפנה החדר הצפוני ועברה אליו, סטאטוס הרווקה נותר.
בד בבד במסגרת עבודתה תמר "נופלת" למערכת יחסים עם ארי שנשוי לאישה מפורסמת.
בהתחשב בחינוך הקר והקפדני שקיבלה בעברה, ארי היה בשבילה הכול. הוא פינק והעניק לה חום, אהבה, ומילא את הפערים והחסכים בנפשה.
כשתמר נכנסה להריון ארי מפנה לה גב, והיא נאלצת לשוב לבית הוריה יחד עם בנה-איתן ולאותה פינה קפדנית. על מנת לברוח מהמשטר של הוריה, היא נענית לחיזוריו של רופא, ובד בבד מחפשת ריגוש אצל גברים מזדמנים.
-האם תמר נישאה לרופא המחזר?
האם הצליחה למחוק את אהבתה לארי?
האם חלומה להינשא לארי התגשם?
כיצד ואיך תמר מצאה נחמה?
הכתיבה קולחת ורוויה במטאפורות. על חלק מהמטאפורות חזרתי וקראתי שוב. ריחמתי על תמר, ולמרות זאת לא הצלחתי להתחבר להתנהגותה.
זהו ספר עצוב שמגולל התמודדות ואתגרים של נשים בחיים. כל מה שרצתה תמר היה לגדל את בנה, להיות עצמאית ולעמוד זקופה מול העולם. האם הצליחה? האם האב הממורמר והאם הדומיננטית השפיעו על התנהגותה של תמר?
לאורך הספר הקורא מלווה את תמר במורדות ובעליות.
בשורה התחתונה: המסע הכואב של תמר.
הספר לא יתאים לכל אחד ואחת ולכן המלצתי מלווה במשפט: " הקריאה לשיקולכם".
לי יניני

















