ביקורת ספרותית על גלויה מקאפרי מאת אלכס בראון
ספר בסדר

---

אלכס בראון צירפה את "גלויה מקאפרי" לסדרת ספרי הגלויות שלה. הספר הזה מצטרף לספרים: "גלויה מאיטליה" ו"גלויה מפריז". אל תטעו אין קשר בין הספרים מלבד כך שהמילה "גלויה" מופיעה בכל הספרים הללו.

ספר מתוק שכתוב בגוף שלישי, ובאותו פורמט שמאפיין את ספרייה הקודמים, כשהעבר והווה נושקים זה לזה.

למאדי ויליאמס בהווה כלום לא מסתדר לה. הבן זוג עוזב אותה, היא מפוטרת מעבודתה וכל הצרות מגיעות בצרורות.

למרות זאת לא הכול אפור ויש תקווה כשדלת נסגרת נפתחת אחרת וכך קרה גם למאדי. תחביבה של מאדי – צילום. כל חלומה היה להפוך את התחביב למקצוע. פתאום משום מקום היא מקבלת הצעה לבצע סדרת צילומים באי קאפרי. אלא שבינתיים הסבתא – רוז נופלת וסופיה (אחותה של מאדי) נוסעות לבקר אותה בבית האבות. הן פגשו סבתא בריאה פיזית ביחס לגילה עם סימני דמנציה קלים.

כשהתקשרו מבית האבות לדווח על הנפילה של הסבתא, האחות סיפרה להן שהסבתא ציינה בפניה את השם "אודרי" מספר פעמים. בביקור אצל הסבתא האחיות שאלו את הסבתא מי זו אודרי? הסבתא רכנה קדימה לעבר מאדי ואמרה בקול חרישי: "היא תינוקת".

מכאן ואילך הקורא יוצא למסע יחד עם מאדי לאי קאפרי המקסים, ותוך כדי עבודתה כצלמת, מאדי מנסה להתחקות גם אחרי התמונה של התינוקת שנמצאה בבית הסבתא.

מי זו אודרי? מה הקשר בין אודרי לסבתא? האם מאדי הצליחה לפצח את התעלומה?

כמו כל ספריה האחרים של אלכס בראון, גם הספר הנוכחי קליל, קולח, עם תיאורי נוף נפלאים של האי קאפרי. אני לא אתפלא אם הספר הזה יעשה לקורא חשק לטוס לחופשה קסומה באיטליה, במיוחד שמביטים על הכריכה הקדמית.

בשורה התחתונה: משפחה, סודות, החלטות גורליות, אובדן, תקווה וסוף צפוי.

ממליצה? אפשר. ספר נחמד לקריאה בחופשה. אני משייכת אותו לסדרת ספרי קנ"ש: קראתי, נהניתי, שכחתי.

יתרון: נגמע בשקיקה.

ל יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על גלויה מקאפרי