*חיוך* אבל כלל אינני תחת כיסוי. אני גלוי מאוד בנוכחותי. אני קורא את הביקורות ולומד מחלקן. לא מכולן, כמובן. פעם, לפני שנים, עוד לפני שיצא ספרי הראשון, אמר לי סופר שהערכתי מאוד: אינך יכול לרצות את כולם בכתיבה. הביקורות היחידות שיש טעם להקשיב להן, הן מאנשים שאתה מאמין שרוצים לקרוא ספרים מהסוג שאתה כותב. אחרים הם פשוט הקהל הלא נכון. וזה בסדר גמור שהקהל הלא נכון לא יקרא אותך.

תודה למי שקורא ונהנה מכתיבתי. בספרים השונים, או אצלי במדיה החברתית.

נ.ב.
אל תשליכו ספר לפח. תמיד אפשר למחזר.

קשוח. הסופר מסתובב פה חופשי תחת כיסוי. תברח/י!

אבל במה הפח "אשם"?

כל אחד והספרות המקצועית המוכרת לו.

נראה לי שזאת פעם ראשונה שביקורת גרמה לי לצחוק.
בתור אחת שקראה אבל לא שרדה עד הסוף, אני מבינה אותך לגמרי.