“ביקורת למבוגרים בלבד
הנה מה שאתם לא רוצים להרגיש כלפי רומן אירוטי, גועל.
אני לא יודעת למה, אבל הספר הזה גורם לי לרצות להקיא, להרגיש דוחה וסובלת כמו שהדמות הראשית מרגישה.
אין בו שום קסם, רק תאווה שמסופרת בצורה לא מושכת בעיניי, בתור אישה.
לא סיימתי אותו, וזה פאקינג מגוחך, זה ספר קצר, השאלתי אותו דווקא כי הוא ספר קצר וכי חשבתי שאני אצליח לסיים אותו ביום אחד, אבל הבחילה שהוא מעורר בי אמיתית ואני לא חושבת שזאת לגמרי אשמת הספר, אבל אני פשוט לא מסוגלת.
שנייה אני אכתוב למעלה שזאת ביקורת למבוגרים בלבד.
הכריכה מתאימה, כי נראה שהמפגשים האינטימיים של הדמות שלנו משפיעים עליה ככה שהיא תרגיש צורך להתנקות, ולהשתמש במי פה.
התיאורים של הרוק והמציצות היו כואבים, כי זה מתואר בצורה כזאת שמבהירה שהיא עושה את הדברים שהיא עושה עם הגברים האלה כי היא רוצה להרגיש מיוחדת או חזקה או ווטאבר.
גם הצלליות של מברשות השיניים מתאימות, כי הן מראות כמה הדמות קלת דעת בחיזורים שלה, ושהיא אוהבת להרגיש כוח על גברים כשהם רוצים אותה ולא יכולים לקבל אותה כמו שהם רוצים.
זה לא מחרמן, ואני אומרת את זה ככה לא כי אני מחפשת את זה ברומן אירוטי, אלא כי זה מה שאנשים אומרים על הספר הזה.
זה פשוט עצוב, ומכאיב, וגורם לי לרצות להקיא כי כשהדמות הראשית מרגישה כל כך מחורבן ועושה את הדברים האלה ולא מרגישה שום הנאה - איך אני יכולה כן ליהנות מזה?!
אני תוהה אם אולי זה ההבדל בין אירוטיקה שנכתבה על ידי נשים לאירוטיקה שנכתבה על ידי גברים.
לא הייתי מגדירה את הרומן הזה כאירוטי בצורה רגילה, כי זה פאקינג לא אירוטי כשהיא אומרת-
טוב, אני חושבת שזה היה הרגע שבו התחלתי להרגיש בחילה.
יש סצנה ספציפית שבה הדמות קטינה, ונפגשת עם מישהו בן עשרים ושמונה, והוא אומר לה ששפתיים שלה מהממות, והיא אומרת לו שהן יודעות את העבודה, משתפת אותנו הקוראים בכך שהיא הבטיחה לו את נשיקת חייו בסוף הדייט... ואני כבר יודעת מה מגיע וחושבת "אוי לא."
היא בת חמש עשרה, מוצצת לגבר שהיא נפגשת איתו בפעם הראשונה באוטו שלו, והיא נחנקת משיער הערווה שלו, וזה היה הדבר שגרם לי להרגיש כל כך רע, ושאני נחנקת משיער ערווה בעצמי ויש לי אינסטינקט כל שנייה להקיא.
זה היה בערך בעשרת האחוזים הראשונים של הספר הדיגיטלי, וכמעט שרדתי עד החצי.
אבל בחיי...
הספר הזה גרם לי להרגיש כל כך מחורבן, זה לא שווה את זה.
ואני לא חושבת שזה רק הספר, אני חושבת שזה קצת יותר מזה, אני חושבת שרציתי בריחה מדברים שלא היה נעים לי להרגיש ולחשוב, וקיבלתי עוד סיבות להרגיש מחורבן.
אין כאן משהו עמוק ומקורי, הכתיבה טובה רק כי היא כתובה בגוף ראשון והדברים שהדמות מהרהרת לגביהם ועל הסיבות שלה להתנהג כמו שהיא מתנהגת לא מעניינים.
כאילו, ההסבר ללמה רוני מתייחסת ככה לאנשים, ולמה היא מנסה להרגיש משהו דרך סקס, ולמה היא רוצה למצוץ לגברים רק כדי לספק אותם כי זה נותן לה משהו ושהיא לא רוצה שהם ינשקו אותה או ירדו לה... למרות שלא קיבלתי את ההסבר עדיין, הכתיבה לא הצליחה לסקרן אותי לגבי זה.
אני לא שופטת את רוני בתור דמות, יש משהו שיטחי ברעיונות כאן, ויש רגעים שנשמעים עמוקים אבל בכלל לא גורמים לי להרהר או להרגיש משהו.
זה פשוט היה ריק עבורי.
אני די בטוחה שאם הייתי מסיימת אותו הייתי נותנת לו גג שלושה כוכבים.
זה פשוט לא סיפור יפה, על אהבה סוחפת ותשוקה מחממת, האירוטיקה כאן מרגישה כל כך ריקנית, קרה ובודדה.
אפילו הרגעים שבהם יש יותר פוקוס על אהבה וחברות, זה מרגיש מרוחק וזר.
זה פשוט לא חודר אותי בתור קוראת בקטע טוב, ההשפעה היחידה של הספר הזה עליי הייתה רצון להקיא, ואני באמת חושבת שזה קשור לכך שאני במילא לא מרגישה כל כך טוב... אבל עדיין, אני לא חושבת שזה ספר חמוד או רומנטי, והאירוטיקה כאן לא מרגישה מושכת למוח הנשי שלי.
לרצות לשכב עם מישהו רק כדי להרגיש שאת שווה משהו, שאת יפה, לרצות גברים שמעלייך, כשהדגש הוא הסיפוק של האגו שלך, זה איכשהו דוחה בעיניי.
אין לי בעיה עם דמויות שמחפשות סיפוק מיני, אבל דמויות שמחפשות להרגיש שהן שוות משהו דרך להכאיב לעצמן ככה?
זה רע מדי, אני באופן אישי לא יכולה לעכל את זה.
אבל אולי גברים יהנו מזה, לקרוא על אישה שמתנשאת על אחרים כי היא חכמה ומתעניינת בדברים, וכי היא יפה, וכזאת שרוצה לספק גברים ולשחק איתם קצת, עד שנמאס לה מהם משום מה.
אבל אני לא.
וזה מעצבן, כי אני אפילו לא יודעת אם אני יכולה להחשיב שקראתי את הספר הזה, ובאמת שהחלטתי לקרוא את הספר הזה רק כי רציתי לסיים ספר כלשהו.
זה לא ספר גרוע מאוד, אני פשוט לא מתחברת לזה ואני תוהה אם היה לי בכלל סיכוי לדעת איך הספר הזה באמת יגרום לי להרגיש מבלי לקרוא אותו ולגלות בעצמי.
בכל אופן, אני אולי לא אדרג אותו כאן.
אבל הדירוג הרגשי, הלגמרי לא אובייקטיבי שלי, הוא שני כוכבים.
אחת הסיבות שרציתי לקרוא אותו היא כי יש לו דירוג מושלם של חמישה כוכבים בעברית, וזה פאקינג מגוחך.
טוב, עכשיו כבר אין לו דירוג מושלם בעברית, בזכותי או באשמתי, ווטאבר.
תחשבו על זה ככה, אני מישהי שאוהבת לקרוא רומנים רומנטיים ואירוטיים, והספר הזה גרם לי להרגיש בחילה מספיק כדי אפילו לא לסיים אותו.
זה כל כך נדיר עבור אנשים לא לסיים משהו אירוטי, גם אם הוא כתוב גרוע בעיניהם.
אז אני רוצה לשים את הדגש על דבר אחד, הספר הזה לא כתוב כל כך גרוע, זה פשוט הרגיש מחורבן עבורי לקרוא אותו.
ואני תוהה אם זה עובר בביקורת.
יודעים מה, בעצם אני כן אדרג, כי סבלתי, ויש לי זכות להביע את הסבל הזה דרך דירוג.”
