ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 25 במרץ, 2024
ע"י מורי
ע"י מורי
עם תחילת הקריאה בספר ניכרים כמה דברים בולטים: פרס הוא חולם חלומות גדול. כחולם חלומות הוא אינו יכול להיות בראש הפירמידה, כזה העסוק בעניינים של חול ואינו פנוי לחלום. כחולם הוא חייב להיות שני, שני לשמיר, לרבין, לנתניהו, ועיקר העיקרים, שני לאבי גיל, שכמחבר הספר ניכר שהוא שם עצמו בקידמת הבמה. זה כל כך חזק, שקשה להתחמק מתחושה זו. כותב מוכשר היה מסתיר עניין מסגיר זה.
אבל אני נמצא במרץ 2024, כחצי שנה לאחר המיני-שואה בעזה, ודבר אחד חזק ניכר בקריאה הספר הזה: ענקי הדור של אז כנגד הליליפוטים של היום, הגמדים המרושעים הממלאים את מסדרונות הכנסת ונדמים כממשלה תחת בנימין נתניהו, שניכר פעם כאחד מענקי הדור והיום אנחנו יודעים שהוא נוכל במסווה, חובב סיגרים ומונע ע"י קוצב לב ולא חכמת הדור.
הספר נפתח במרוץ לקראת הסכמי אוסלו, שפרס היה אחד מדוחפיו העיקריים, הסכם שנדמה כאחראי למיני שואת עזה, אבל כל חלום שמתפוצץ נדמה כאילו מביא אחריו חורבן, אז אולי פרס לא כל כך אשם.
בדצמבר 1994, בנאומו של פרס הזוכה בנובל, הפליג הלה בדמיונו וראה מזרח תיכון דמוקרטי, מחשב לכל ילד ודוגמה לעולם הנוהה אחר קידמה זו, רחוק מלקחי ההיסטוריה העבשה. ומה עכשיו ב-2024? נראה כי פרס ראה רחוק, רחוק מדי, קדימה ולא אחורה, והמזרח התיכון משוסע ומפולג, עקוב מדם לא פחות מבעבר. שמא חסרים מדינאים מרחיקי ראות? אולי.
גם לאחר רצח רבין וגם לאחר תקופת ברק כראש ממשלה, מגיעה לה תקופת שרון, המתגלה כאגוז קשה לפיצוח, בדרכו של פרס ללב ערפאת. אבל שרון אדם פרקטי מהצפוי ודורש דרישה פשוטה: ימים אחדים של שקט מטרור ואז חידוש השיחות.
ואיך נראה הכל היום, שלושה עשורים לאחר הסכמי אוסלו, המואשמים ככאלה שהתחילו במעשה הטרור המטורף של השבעה באוקטובר 2023? אז צד אחד מאשים את ההסכמים, וברור מיהו צד זה, אבל אי אפשר לומר שלא ניסינו. מה שכן ניתן לומר, למרות שניסינו, נמר לא יכול לשנות חברבורותיו. החינוך לשנאת יהודים בכל מחיר הביאה מה שהביאה וזה רק מאיר את פרס באור חיובי עוד יותר. גדול בחלומות וגדול במעשים. רק חבל שאין מול מי.
אנחנו לא נחשפים בספר לתרומתו הגדולה של פרס לביטחון טרום תקופת גיל. משאבי גיל הצטרף לפרס, מתחילה לכאורה תקופת פרס. אבל אם ניקח בחשבון שלא מדובר כאן ממש בביוגרפיה, והיא לא ממש כזו באמת, אז הספר ראוי עתה במיוחד לנוכח הימים התמימים לכאורה של הסכמי אוסלו אל מול המגה-טרור הרצחני עתה.
האם למדנו משהו על נוסחת אבי גיל? בודאי
האם החכמנו במשהו בנוגע לנוסחת פרס? אולי
האם אני ממליץ על הספר? למדי.
משנרצח יצחק רבין, שני שירים לכאורה נכתבו עבורו, למעשה, נוכסו עבורו: האחד לבכות לך
אני הולך לבכות לך
תהיה חזק למעלה
געגועי כמו דלתות
שנפתחות בלילה
והשני האיש ההוא
למרגלות ההר נולד, ליד הנחל
יידוד פזור נפש על ההר או בבכאים
ובנופלו בבוקר לא עבות אחד על אדמתו
יקנו לו אחוזת עולם
ליד אמות המים השקטות
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא
אשר היה כערבות הבוכיות
וכמו מבצר עתיק הוא היה גם בסוף הדרך
לטעמי, השיר השני הולם את פרס הרבה יותר. מבין שני האישים האלה, פרס ענק רוח מהשניים. מבין האנשים מולם עבד ועמד, יהיו אלה רבין, שמיר, נתניהו, אולמרט ועוד, פרס בולט מהם בראש.
הספר כתוב בעברית משובחת, בהיר וברור כיאה למושא הספר.
37 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני שנה ו-6 חודשים)
פאלפ, פרס לא היה אקדמאי, אבל היה סקרן בלי נלאה. עניין המחשב לכל ילד מקדים את
נתניהו, ובכלל, ענקים כמו פרס, כמצטיין בספר, זה כמו גוליבר בארץ הגמדים.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנה ו-6 חודשים)
טוב, על תרומתו של פרס למדינה אין וויכוח.
עם זאת הוא אחראי על צמד מילים נורא ונפסד: "קורבנות השלום" בשיא תקופת הפיגועים כשמשפחות ביכו את יקיריהם;
הניסיון והשאיפה לשלום הם דברים מבורכים בעיניי, אבל להיצמד בכח לתפיסת עולם שפשטה את הרגל היא כסילות. גם אם קיבלת פרס נובל. חתרן בלתי נלאה אמרנו? ולמרות הכל חיבבתי את האיש. אהבתי את צניעותו וממלכתיותו. בטח בהשוואה לשוק, תאוות בצע ובזיון שיש לנו עכשיו. ואגב " מחשב לכל ילד" זה בכלל ביבי אמר |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-6 חודשים)
חני אני לא מתווכחת על הלחנים רק על המלים.
גם לא מתווכחת על המוסיקה העברית העכשווית שאני לא מכירה ולא מאזינה. רק על המלים של אביב גפן. מבחינתי הם עלובים (אני לא משווה למשוררים) וסתמיים במקרה הטוב. אבל כמו שאמרת - על טעם וריח... |
|
|
חני
(לפני שנה ו-6 חודשים)
היות ואביב יודע בעצמו שיש לו קול "פח"
עדיין הוא איש מוזיקה מדהים שיודע לחבר מילה למילה ולחנים טובים והביא שירים שמקשטים את חיינו כבר שנים רבות. השירים הם מאוד בסיסים, ילדותיים, נאיביים. אז כן זה לא עכשיו גולדברג או רחל. זה שיר של אהבה וגעגועים באופן הכי ילדי שאפשר. ואיינשטיין בתוך כל זה רק מעלה את הרף. וזה עדיף לטעמי פי מונים מהמוזיקה הישראלית העכשווית של כמה זמרים שהפכו לשם דבר כשהמילים הם סתם בלי משמעות. |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-6 חודשים)
חני:
"אני הולך לבכות לך תהיה חזק למעלה" יש פה משמעות שאת רואה? אני, לפחות, מנסה לא להקשיב למלים. |
|
|
מורי
(לפני שנה ו-6 חודשים)
חני, אני אוהב מאוד את השירים. בהחלט טעם של פעם, כשכולם ידעו במה מדובר.
|
|
|
חני
(לפני שנה ו-6 חודשים)
יעל לגבי השירים שניהם, מורי כתב שהם נוכסו
למה מופת לעילגות? "געגועי כמו דלתות שנפתחות בלילה"... טעם וריח |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-6 חודשים)
|
|
|
חני
(לפני שנה ו-6 חודשים)
סקירה נפלאה וכתובה יפה.
בסוף פרס קיבל את ההכרה במי שהיה,
לרגע הוא היה ראשון בהית הנשיא. לא שוליה של אף אחד, וגם אם לא מסכימים על הדרך עדיין מסכימים שפעם היו מנהיגים אמיתים שאפשר לשאת עיניים אל האנשים שהיו. אחת השדרניות אמרה משהו נחמד שקלטתי: "אני מתגעגעת לפעם, כי פעם היה ברור שכולנו ביחד לא היינו צריכים לומר את זה, הרגשנו את זה." אני חושבת שזו סקירה שחובקת געגוע. והשירים הם באמת מהיפים שלנו. |
|
|
מושמוש
(לפני שנה ו-6 חודשים)
לא ברור כול כך אם שינית
וכעת לדעתך להסכם אוסלו לא היה בסיס. הטענות נגד נתניהו לא נובעות מהמציאות אלא מחוסר הכרה בעיקרון הדמוקרטי. פרס לדעתי גרם לרבים מאוד לעזוב את המערך (כמו המשפחה שלי למשל).
|
|
|
בר
(לפני שנה ו-6 חודשים)
וואו מורי נהדר. ביקורת מרתקת.
|
37 הקוראים שאהבו את הביקורת
