#
אתם רואים את הציור על הכריכה? הדוב הקשור בשרשרת? הוא מייצג אחת משתי דמויות מכמירות לב שיש בספר מרובה הדמויות הזה. כל הדמויות משורטטות בקווים עבים ובולטים, בכמה משפטים. הכתיבה המעניינת והידענית לא הצליחה לגרום לי להבין את מניעי הדמויות. חלק מאי-הבנתי צריך לייחס לבורותי בכל מה שקשור לדת היהודית, כלליה וכללי כלליה, שנכתבו במהלך השנים. חלק אחר בחוסר הבנתי נוגע בעובדה שמאיר לא מסביר שום מניע בר הבנה לגבי דמויותו ומעדיף לתאר את פעילותם ולא את הסיבות לה.
הסיפור עוסק למעשה בשוליים (שהתבררו כמשמעותיים יותר מהצפוי) של אירוע מכונן: הופעת שבתי צבי כ"משיח" שאחריו נהו יהודים רבים, שכמהו לגאולה המובטחת או לגן עדן, מה שיבוא קודם. הגיבור הוא נחמיה כהן, שחי במאה ה-17 באחת מעיירות פולוניה, איש מבריק, נווד, נוכל, אוהב ספר, רופא, משכיל, שוטה. נחמיה זה מתפרנס מהונאת יהודים תמימים ושאיבת כספם בתואנות שונות. מה שמפתיע הוא, שהוא עושה "סיבוב" שנתי באותם עיירות, ומוצא שוב ושוב את התמימים ואת אלה שלא יודעים לשאול, שיתנו לו מכספם. נחמיה יוצא בניגוד לרצונו למסע שבסופו – הוא חושב – יפגוש בשבתי צבי. ובכן, את הסוף הוא לא חזה ותיאור המסע הוא מטרת הסיפור הזה, לא התוצאה משנת-המציאות שלו.
הספר כתוב בשפה שנראית כשפה בה דיברו וכתבו במאה ה-17 (ואולי מדברים וכותבים בה היום חרדים, מהסוג שמסרב להיפרד מאותה מאה). הוא משובץ בקטעים הלכתיים, שכמובן לא היכרתי ולא הבנתי. במובן הזה קוראים הבקיאים ממני בהלכה היהודית כנראה יפיקו מהספר יותר ממני. הסופר הוא היסטוריון של תולדות הספר – מה שלא יהיה פירוש התואר הזה.
בסוף הספר יש רשימה של 40 דמויות, מתוכן 7 נשים. דמויות נוספות שמופיעות בספר אינן מופיעות ברשימה אולי כי הן דמויות בדויות. חבל. האישה שאינה מופיעה – זונה יהודיה – היא הדמות השניה הנוגעת ללב בסיפור הזה.
וויקיפידיה מספרת לנו שנחמיה כהן היה מקובל שחי בפולין במאה ה-17. הוא מסר לשלטונות התורכים ידיעות על שבתי צבי, ראש כת שהאמין שהוא המשיח ויהודים רבים האמינו בו ונהו אחריו. שבתי צבי נאסר ואולץ להתאסלם. חלק מחסידיו הרבים התאסלמו בעקבותיו. אפשר להניח שחלק ממליוני המוסלמים בעולם הם צאצאי היהודים שציפו כל כך לגאולה והיום הם חולמים על גן עדן עם 70 בתולות. החלומות משתנים, לא נעלמים, נראה לי.


















