אוסף של סיפורים קצרים. מבוססים על טור שבועי שאותו כתב במקומון "העיר".
יותר מכל ניכר מהסיפורים הצורך להתפרנס. אומן ששותה עצמו לדעת ומחויב לדד ליין, בכדי לסגור מינוס אמתני שמאיים לכלותו. הוא כותב על כל מי שנתקל בו ביום יום מעניין או לא, חייב לכתוב על משהו, דמויות מספריו היותר מוצלחים ממוחזרות וסיפורים שנראה שהצדקתם היחידה היא 'ניים דרופינג' של דמויות מוכרות מהברנזה.
נטשתי אחרי 160 עמ' מתוך 232.
בשתי מילים: צריך להתפרנס. במילה אחת: מיותר.
⅖ בסולם מאני.

















