איציק מאנגר (1901-1969) ידוע בעיקר כמשורר ולמיטב ידיעתי זה הרומן היחידי שכתב וחבל. מגיל צעיר החל לכתוב שירה ומאוחר יותר הפך למרצה מבוקש לשירה באירופה, עדויות מהתקופה מספרות כי היה מרצה כריזמטי ומבוקש. כתיבתו קריאה מאוד ורעיונותיו בספר ייחודיים ומעניינים. הוא משלב סגנון כתיבה היסטורי-תנכי-מליצי-סוריאליסטי.
שמואל-אבא הדמות המרכזית הוא מלאך בגן-עדן שמגיע תורו לרדת לכדור הארץ ולהיוולד.
אחד המלאכים שמשימתו לנקוף על אפיהם של מלאכים לפני שהם יורדים לכדור הארץ ונולדים כתינוקות נוקף על אפו של המלאך שמואל-אבא ושולח אותו להיוולד בארץ. מקור הנקיפה באמונה יהודית שטרם נולדים ויורדים אל הארץ, בא מלאך מכה את הנולד הרך על אפו, כך שזה שוכח את כל שראה בגן העדן וגם מקבל את שני הפסים שבין האף לפה. אבל שמואל-אבא הוא חכמולוג, הוא מרכיב אף מלאכותי ומהתל במלאך השיכור שנשלח לנקוף על אפו, וכך כשהוא נולד בכדור-הארץ הוא עדיין זוכר את כל עברו מגן עדן.
עיקר הספר הוא הסיפורים מגן העדן אותם מספר הרך הנולד (שמואל-אבא) לאורחים המגיעים לבית המשפחה ביניהם הרב, הדיין והגביר מיכאל הורוביץ. סיפוריו של שמואל-אבא סאטירים ומכים בהלם את השומעים, שכן מתברר שאין הבדל בין גן העדן לבין החיים עלי אדמות, גיבורי התנך שלנו אברהם, יצחק, יעקב, רבקה, לאה, דוד המלך, שאול המלך ועוד אחרים מתגלים באנושיותם, הם רבים, משקרים, מחרחרים ריב, מקנאים בדיוק כאחד האדם וזאת בניגוד לתפישת גן העדן האידילית שרווחה בזמנו אצל היהודים.
שמואל-אבא פותח בסדרת שיחות ליליות עם גבירי העיר שבכל אחת מהן הוא מספר על אירוע אחר שחווה בגן העדן. הוא פותח בחברותו עם מלאך אחר בשם משתינון וממשיך בסיפור על רוחות הרפאים שראה בגן העדן בליל שימורים שעבר. בערב זה הוא מתאר היתקלות של מלאך המוות עם מלאך אחר, שניסה למנוע ממנו לקחת את נפשה של צעירה בת 19 ולא הצליח בכך, וכן את פרלה המלאכית, שאהבתה נכזבה ומאז היא סובבת בגן עדן בלילות כמשוגעת. בערב שלאחר מכן, מספר שמואל-אבא על הרפתקה לילית אליה יצא עם חברו המלאך משתינון, באחוזותיו של דוד המלך, שם ראו את הנעשה בחדרי חדרים בין דוד לבת שבע ולאבישג, וכן את שאול המלך שבא להילחם על המלוכה שאבדה לו. בסתר אף פגשו באדם וחוה שביכו את מר גורלם בעקבות התפוח שאכלה חוה.
הספר מסתיים בסיפורו של שור הבר שברח מגן העדן היהודי לעבר גן העדן הנוצרי, ועל המהומה שנוצרה שכן כל הצדיקים לא ידעו מה יאכלו עתה כשיבוא המשיח. שמואל-אבא ומשתינון נשלחו לשמור עליו בגן העדן הנוצרי כדי שהשור לא ייטמא ועוברים שם הרפתקאות מבדרות.
כתיבתו של מאנגר פשוטה ובגובה העיניים ומכילה הומור יידי משובח. ספר מיוחד ומומלץ.












![תקוות גדולות [מהדורת 1991]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1006529.jpg)



