ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 14 בנובמבר, 2023
ע"י בת-יה
ע"י בת-יה
אנגליה של 1840 הייתה מורכבת ממעמדות. העניים, מעמד הביניים, והעשירים. וכך גם האוכל שהם אכלו. העניים אכלו כל מה שיכלו להרשות לעצמם, מעמד הביניים נהנה מקצת יותר אפשרויות של קנייה אבל לא היה להם ידע על אוכל בריא וגם זמן להקדיש לבישול, והעשירים, שנהגו להחזיק טבחים או מבשלות וסמכו עליהם. אלייזה אקטון הייתה הראשונה שהבינה שהגיע הזמן לשדרג את נושא האוכל אצל מעמד הביניים, בתקווה שגם העניים יוכלו ללמוד שאפשר לשפר את מה שהם אוכלים.
אקטון הייתה בת למשפחה עשירה שפשטה את הרגל. מכורח הנסיבות משפחתה שכרה בית הארחה, וכאן היא הבינה את הצורך בבישול של מאכלים טעימים. היא שכרה עובדת מטבח ענייה, עם סיפור חיים קשה מאוד משלה, וייחד הן התחילו ללמוד לבשל. הספר מתאר את הדרך שהשתיים עברו בייחד עד להוצאת ספר הבישול לאור.
ככלל, זה ספר נחמד (מה יכול להיות רע בתיאורי אוכל) שמשולבים בו גם המוסכמות הבעייתיות (בלשון המעטה) של המאה ה 19, מה שגורם לנו לגחך היום. אם כי גם בשנות חיי שמעתי לא אחת אמונות די דומות אז יתכן והגיחוך הוא רק שלי, אבל מקווה שיש עוד כמוני שהתקדמו קצת ביכולת להפריד בין נכון ולא נכון.
ושנזכה לימים שקטים יותר ...
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar
(לפני שנה ו-9 חודשים)
נשמע לי ספר מרגיע...
|
|
בנצי גורן
(לפני שנה ו-9 חודשים)
תודה בת-יה.
|
|
בת-יה
(לפני שנה ו-9 חודשים)
תודה, דן סתיו. כל תקופה ו"המוסכמות" שלה.
אבל נדמה לי שכשחופרים לעומק אין הרבה הבדל. הטכנולוגיה לא שינתה את אופי האדם. |
|
דן סתיו
(לפני שנה ו-9 חודשים)
בת-יה
נהניתי מאד לקרוא את הביקורת התמציתית שלך. נראה לי שהנושא מעניין - מעמדות דרך האוכל.
באשר למוסכמות הבעייתיות של המאה ה-19 שהזכרת, אותי מטרידות יותר המוסכמות הבעייתיות של ימינו אנו, ולנו אין (עדיין) הפריווילגיה לגחך עליהן. |
20 הקוראים שאהבו את הביקורת