ספר מצויין השופך אור על דמות מסתורית ואניגמתית שבשנות חייה האחרונות התהלכה בירושלים חסרת כל ונשכחת בעוד שבשנות הארבעים והחמישים שלה הייתה אולי המשוררת הטובה ביותר בגרמניה. שיריה של אלזה כמו דמותה אפופי מיסתורין ולעיתים קשים להבנה. הספר מציץ לכל תקופות חייה ובמקביל משובצים בטקסט שירים מאותן תקופות, דבר המקל משמעותית על הבנת שיריה. שיריה של אלזה קשורים קשר הדוק לאורח חייה, לחוויות שעברה ובעיקר לאהבותיה.
ספר זה מתמקד במיוחד על התקופה בה הייתה המשוררת בקשר אינטימי עם המשורר גוטפריד בן. אלזה הייתה כבר אישה בוגרת, משוררת מפורסמת וגם לאחר שני נישואים כושלים כשהכירה את גוטפיד בן הצעיר ממנה.הקשר בניהם לכל אורכו רב השנים הניב כתיבת שירים מהטובים ביותר של השניים, גם כשהרומנטיקה בניהם דעכה, הקשר נותק וגוטפריד בן פנה יותר ויותר לכיוון המפלגה הנאצית והיה מעורב בה כרופא בצבא, עדיין הזכרון והחויות שעברו יחד הטביעו חותם עמוק בכל אחד מהם עד שארית ימיו והיו לנושא לשירים רבים גם לאחר שהפסיקו את הקשר בניהם.
אלזה לסקר שילר גם כשהגיעה לשיא ההכרה בה כמשוררת והייתה מפורסמת מאוד בגרמניה עדיין הייתה חסרת כל וניהלה אורח חיים מאוד צנוע כשלעיתים מזומנות היא ישנה ברחובות עם חסרי הכל ומארחת להם חברה. היא הייתה הדמות המרכזית בסצנה הבוהמית ובבתי הקפה אותם נהגה לפקוד באורח יום יומי, אבל כל חייה חיה בדלות (לא רק בארץ כפי שהרבה נוטים לחשוב).
עם הגיעה לישראל ניסתה ליצור בארץ ללא הצלחה תרבות של שיחות ומפגשים תרבותיים ושירה בבתי הקפה של ירושלים, אך המצב הבטחוני בארץ ואופיים המעשי של אנשיה לא אפשרו זאת. היא מצאה עצמה באחרית ימיה משוטטת חסרת כל ברחובותיה של ירושלים ונשכחת. לערבי השירה שערכה בהם הקריאה משיריה היה ביקוש נמוך מאוד, והנוכחים הבודדים היו בעיקר יהודים ממוצא גרמני. היא הייתה בת 69 בערוב ימיה כשעלתה להתיישב בארץ, גיל קצת מאוחר מידי להתחיל וליצור דברים מאפס כשהשפה והמנהגים המקומיים זרים לה.
הספר כתוב מצויין, הוא מחקר מעמיק ויסודי על חייה של המשוררת וסוקר את כל התחנות המרכזיות בחייה. הספר הטוב ביותר שקראתי על לסקר שילר עד היום.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
![תקוות גדולות [מהדורת 1991]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1006529.jpg)
