• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
נפרתיתי

נפרתיתי

מאת מישל מוראן

הביקורת של קוראת

תמונה של קוראת
דירוגדירוג
נפרתיתי

נפרתיתי

מאת מישל מוראן

הביקורת של קוראת

דירוגדירוג
תמונה של קוראת
הוצאה לאור:אופוס
שנת הוצאה:2008
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
סיגלית
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 17 שנים•1 דקות קריאה

ספר קולח, נקרא במהירות, שופך אור על תקופת הפרעונים ומעורר סקרנות. אחרי שסיימתי אותו, פתחתי אנציקלופדיות וניסיתי למצוא קשר בין הדמויות לסיפור יציאת מצריים. יש חוקרים הטוענים כי יציאת מצריים התרחשה באותה תקופה, אחרים טוענים כי השפעותיה והשפעות האמונה באל אחד, חדרו למצריים והביאו למהפכה הדתית. קשה לומר עד כמה הספר קרוב לאמת כפי שהייתה.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקרת

תמונה של קוראת

קוראת

ותיקה
חברה מזה 18 שנים
74 ביקורות•86 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של קוראת
קוראת
ותיקה
חברה באתר מזה 18 שנים
ביקורות74
לייקים שקיבלה86
דירוג ממוצע4.1 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת45ספרות מקורית16מתח ריגול והרפתקאות5

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של קוראת

זולי

זולי

קולום מק'קאן

הכריכה מפתה, הנושא מעניין ויש לו פוטנציאל, אבל משהו בדרך הכתיבה לא סחף, ריתק אותי. לא יודעת למה, אני נוטה לייחס זאת לטעם אישי, או מצב רוח. מצאתי את עצמי מדלגת על קטעים שלמים, רק כדי להגיע לסוף המתבקש...

לפני 16 שנים•
★★★★★
•קוראת
פולין ארץ ירוקה

פולין ארץ ירוקה

אהרן אפלפלד

אפלפלד נוסך בי כמיהה וגעגועים, למקומות ואנשים שמימיי לא פגשתי. משהו בכל זאת, בדנ"א היהודי שלנו מחבר אותנו יחד, והאחד לשני, מקצה לקצה, למרות השונות. ואני שואלת, הלנצח נאכל חרב ?

לפני 16 שנים•
★★★★★
•קוראת
גנבת הספרים

גנבת הספרים

מרקוס זוסאק

"גנבת הספרים", קרץ לי, משך אותי אליו בחוטי קסם, מייד כשהגיע, חדש ויפה. כשגיליתי שהמספר הוא "מלאך המוות", נרתעתי. מי רוצה לקרוא על המוות, שידיו מלאות עבודה בזמן השואה ?! הספר קרא לי והפחיד אותי, בו זמנית.
לבסוף, אזרתי אומץ ושאלתי אותו. הוא חיכה לי בסבלנות, עד שהואלתי לפתוח אותו ומייד נכבשתי, ישר מן העמוד הראשון.
מלאך המוות הוא המספר "הכול יכול", הוא לא מפחיד כל-כך, אלא מעורר אמפתיה. הוא נושא את הנשמות הטועות, אל דרכן האחרונה, יש לו תפקיד קשה והוא משתדל מאוד לא להביט בשורדים, כיוון שאז הוא נכבש. הוא הביט בליזל, ילדה אבודה בגרמניה הנאצית. הסיפור הוא עליה, לא עליו, על ילדי הרייך השלישי שאין להם שמץ של מושג מה רוצה היטלר, ועל פאפא שלה אוהב היהודים.
ליזל אוהבת ספר, אוהבת כל כך שהיא מוכנה להושיט ידה אל ערימה בוערת ולשלוף משם ספר, רגע לפני שיהפוך לאפר. היא שונאת את היטלר, כי הוא לקח את אמא ואבא שלה הקומוניסטים, אבל אסור לה בשום פנים ואופן לומר זאת. הספר מקסים, נוגע ללב, כובש, לעתים משתלט, עד כדי צורך באוויר וגיחה לסביבה המוכרת.
סיימתי אותו בשעת בוקר מוקדמת, של יום הכיפורים, ולא הצלחתי אחריו להתמסר לספר אחר.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•קוראת
זהו סיפורה האמיתי של שפחה אפרו-אמריקאית

זהו סיפורה האמיתי של שפחה אפרו-אמריקאית

הרייט ג'ייקובס

סיפור אותנטי ומצמרר, המספר על חיי העבדות בארה"ב, במאות ה-18 וה-19. הסיפור נכתב ב1861 , בשפה כנה ופשוטה, על ידי לינדה, שפחה שסבלה עינויים פיזיים ונפשיים עד שהצליחה להשתחרר. קשה מאוד להבין את משמעות הפיכתו של אדם לחפץ, לרכוש.
"כל האפשרויות שלי נחסמו על ידי העבדות. רציתי לשמור את עצמי תמה והתמדתי, בנסיבות המאוד לא נוחות, במאמצי לשמור על הכבוד העצמי שלי. אבל הרגשתי שאני נאבקת לבד מול כוח לפיתתו רב העצמה של שד העבדות, ושהשד חזק מדי עבורי. הרגשתי כאילו אלוהים ואדם, כולם נטשוני, הרגשתי שכל מאמצי עומדים לרדת לטמיון והיאוש הוביל אותי לפזיזות" עמ' 68.

במיוחד מתארת לינדה את צביעות הממסד הדתי, שתמך בסחר בבני אדם, היה סלחן כלפי אדונים לבנים ומעשיהם הנפשעים ותחת אותה קורת גג הטיף לכבוד האדם.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•קוראת
נערת השועל

נערת השועל

קייט פארניבל

סין של ראשית המאה העשרים, לפני המהפכה הקומוניסטית של מאו דזה דונג, כאשר קבוצות כוח נאבקות על מוקדי השליטה בארץ יפיפיה, שסועה ואכזרית. כל זאת משמש רקע לסיפור אהבה בלתי אפשרי, בין רוסייה שברחה מאיימי המשטר הבולשויקי, לקומוניסט סיני, הנרדף על ידי חיילי הקוומינטנג וכנופיות סוחרי האופיום. מרתק.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•קוראת
אהבת פתאום

אהבת פתאום

גבע טלי

ספר קריא, קולח, כתוב יפה המתאר אהבה ראשונה והחמצה. היה לי קצת קשה להאמין לטלי גבע ולסיפור האהבה הראשונה, היחידה והבלתי נשכחת, הנפרמת ונשזרת לאורך חיים שלמים. התחשק לי לנער את גיבורת הסיפור ולהגיד לה "צאי מזה !". למרות זאת, נהנתי מהספר ומתאורי הנוף השזורים בו.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•קוראת
אהובת הטמפלר מעמק רפאים

אהובת הטמפלר מעמק רפאים

גד שמרון

פלשתינה-א"י 1938-1942, מי שיטה אוזן ישמע את קולות ירושלים שהפכה "בבל של לובשי המדים". אני שמעתי, גרמנית, אנגלית, ערבית, עברית. ערב רב של קולות וצבעים, פלורליזם שלא במיטבו. מחתרות, פליטים מהרייך השלישי, ערבים, בריטים, טמפלרים, נאצים, מרגלים גרמנים. כולם מבקשים פיסה מהאדמה הזאת. כדברי הסרג'נט הסקוטי, "כל ההוזים של ההיסטוריה ממשה ועד לישו-בחרו להסתובב פה". על הרקע הזה מתפתח סיפור אהבה שהקדים את זמנו, תמר, יהודיה מוינה שברחה מאיימי הרייך השלישי, וולפגנג טמפלרי, גרמני, שמשפחתו מנודה כיוון שאינה תומכת בנאצים. ספר מעניין, מרתק וקולח.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•קוראת
קבורת שמים

קבורת שמים

שינראן

ספר מיוחד מאוד, קשה לקריאה.
קבורת שמים זהו טקס טיבטי שהיה מקובל בעבר, שנקרא בטיבט "נתינת צדקה לציפורים". לאחר שאדם מת, גופתו מבותרת וניתנת כמאכל לציפורים. הבודהיסטים מאמינים שהגוף הוא כלי והנשמה מתגלגלת. הסיפור מתאר מקרה של חייל סיני שנשלח בשנות ה-60 לטיבט וגופתו ניתנה כמאכל לנשרים. שניראן, עיתונאית סינית כתבה על כך מפי אשתו.
הספר חזק, מטלטל ונוגע ללב.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•קוראת
שהיד

שהיד

דני בר

סיפור טוב משלב היטב בין מציאות לבדיה.
"שהיד" עושה זאת. הוא מאפשר הצצה לתת תרבות, שיש לה שפה, נורמות, טקסים משלה והיא מתנהלת מאחורי הקלעים, בשעה שבקדמת הבמה פוליטיקאים מספקים כותרות לעיתונים. גם הספר הזה הוא מסע אנתרופולוגי והוא מלמד אותנו דבר או שניים, על האנשים המחרפים נפשם בסתר, בצנעה. מגיע להם שישמיעו את קולם !!
דני בר מגלה בקיאות בחיי שכנינו, שפה, מנהגים ותרבות.
תיאורי המארבים כל-כך מפורטים, עד שקשה לאדם מן הישוב שהשפה הביטחוניסטית לא נהירה לו, לעקוב אחר הקצב בו מחליפות הדמויות מסכות, תלבושות ונקודות ציון.
לבד מזאת, הספר קריא, קולח, ומעורר מחשבה.
אני חשבתי על מיומנות התמרון, היכולת להוביל אדם אל המקום שרצית, ולגרום לו לחשוב שאת כל הדרך הוא עשה לבד.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•קוראת

ביקורות נוספות על "נפרתיתי"

נפרתיתי

נפרתיתי

מישל מוראן

נהניתי מאד מאד מ"נפרתיתי" של מישל מוראן.
בניגוד לרומנים היסטוריים אחרים, הסיפור הזה כתוב בצורה פחות מעמיקה ומפורטת - דבר שהופך אותו לקל, זורם ויפה - ועדיין ברמה גבוהה. על כל פנים, אני מאמינה שהכתיבה והסיפור ימצאו חן בעיני אנשים שאוהבים את מצרים העתיקה, מלכות ונשים חזקות ומעוררות השראה, וכאלה שפשוט אוהבים היסטוריה וסיפורת היסטורית.

הבנייה של הדמויות, בייחוד זו של המספרת - מות נדג'מת, אחותה של נפרתיתי - הייתה עמוקה ומעניינת, והתיאור של רובן (פרט לפרעה אח'נאתון, לצערי) היה אמין להפליא, והפך אותם מדמויות שטוחות המצוירות של קברים ותחריטים, לבשר ודם, נושמות, אוהבות, מפחדות ומצטערות. לדעתי, בסיפורת ההיסטורית ובייחוד כשמדובר בדמויות היסטוריות אמתיות וייחודיות כמו נפרתיתי, הווזיר איי, כּייה ושאר הדמויות (אשר רובן ככולן אמתיות) - הבנייה של הדמויות היא החשובה ביותר, ושנייה רק למידת הנכונות ההיסטורית.

מישל מוראן מצטיינת בתיאור פרטים שמכניסים את הקורא/ת לרוח התקופה, לאורח החיים, לאמונות וליומיום של הדמויות, השונה כל כך משלנו. עם זאת, למרות הריחוק ההיסטורי, הנופך האנושי שהיא מקנה לדמויות הפועלות הופך אותן לקרובות יותר מתמיד.

הסיפור נקרא בשטף, היה מעניין מאד ומוראן השתמשה באופן מושכל באמצעים מבניים, לדוגמא: במהלך תקופה של מתיחות, דריכות וציפייה לדבר כלשהו - כמו הכרזה מפתיעה וכו' (אינני מרחיבה על מנת להימנע מספוילרים) - הכתיבה הופכת מעט כבדה יותר, תיאור הרגשות והחששות מפורט יותר - על מנת לגרום לקרוא לחוש את המועקה - אך עדיין הכתיבה לא נופלת באיכותהּ.

יתרה מזאת, בשונה מרומנים היסטוריים שקמו לאחרונה (דוגמת Kiya-כייה, מאת קייטי המסטיד, שיצא בארה"ב לפני שבועיים ואינני יודעת אם יתרגמו אותו, אך בכל זאת- ), הסיפור נכון מבחינה היסטורית. תכונה זו, הכה הכרחית בכתיבה בז'אנר הזה, מאפיינת את 'נפרתיתי': לא רק פרטי החיים ומאורעות היסטוריים, אלא גם נגיעה בחפצים שלאחר מכן יימצאו בחפירות ארכיאולוגיות (כמו Nefertiti's Bust) - מוצגים תוך כדי הסיפור בצורה מעוררת התפעלות, אשר מחזקת תיאוריות היסטוריות שכנראה לא יהיה ניתן לאשש בוודאות - אך הן הסבירות ביותר, למשל (ספוילר עד סוף הסוגריים האלה: העובדה שהמוות השחור הגיע למצרים והעמיק בה). זאת מסבירה גם הסופרת ב"אחרית הדבר", בו היא שוטחת את מידת הסתמכותה על מקורות היסטוריים ואת מניעיה לבחור דווקא בתיאוריות אלו, שלא אושרו אך גם לא הופרכו. זה יוצר עוד שכבה של אמינות ומחברת את הקורא גם לסופרת. זה יפהפה בעיניי.

לבטח אקרא עוד ספרים של מישל מוראן, הן בזכות ההנאה שהפקתי מהספר והן בזכות התפאורה ההיסטורית הנבחרת של רובם (העולם העתיק).

לפני 13 שנים•
★★★★★
•נערה עם קעקוע דרקון
נפרתיתי

נפרתיתי

מישל מוראן

ספר נהדר נהנתי מכל דקה ! הספר מרתק וכל כך מעניין ! הכתיבה מתקדמת בצורה מהירה אך לא בצורה שגורמת לקרוא לבלבול
חיפשתי עוד יצירות של הכותבת מישל מוראן אך לצערי זוהי היצירה היחידה המתורגמת לעברית
בקיצור הספר מדהים !!

לפני 8 שנים•
★★★★★
•GoldenTears
נפרתיתי

נפרתיתי

מישל מוראן

ספר מצוין לאוהבי מתח היסטורי , תככים ומזימות מחצרות המלך.
נפרתיתי שיופיה היה ידוע לכל, לא נחה רגע, וכבעברה אף כאן נחשפת אישיותה הבעייתית , שהייתה אגוצנטרית, תככנית ומטרותיה מעל לכל.
וכמו בכל זוגיות , כאשר הבעל לא מתפקד האישה לוקחת הפיקוד ועושה ככל העולה על רוחה.
מתוקף אסרטיביות יתר הועלתה לתואר פרעה עוד בימי חייה ובימי חיי בעלה, דבר שהיה חסר תקדים לימי מיצרים העתיקה.

לפני 14 שנים•סופי
נפרתיתי

נפרתיתי

מישל מוראן

כל מי שקרא את הספר יכול להעיד שהוא גרם לו להסחף עם מלכות מצרים מהשושלת השמונה עשרה.
ספר מצויין !!! גם בני נוער יכולים להפיק ממנו הנאה. ביתי הצעירה קראה אותו בשקיקה וכך גם אני.
אני מאוד אוהבת ספרים קולחים שדרכם ניתן להרויח ידע כמו ספר זה ועוד רבים אחרים שאני קוראת.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•יון
נפרתיתי

נפרתיתי

מישל מוראן

סיפור שופע תככים ומזימות על עלייתו ונפילתו של שלטון, על יצירה של דת חדשה, על קשרי משפחה שנבנים ומתפרקים, על נאמנות ובגידות ואובססיה לשלטון והערצה. הספר מצטיין בפשטות של הסיפור ששופע וזורם ללא מעצורים ולא מתפזר. הסיפור מאד ממוקד במשפחות שעליהן רצתה לספר עם נגיעות קטנות על הווי החיים של העם במצריים באותה תקופה.


להמלצה המלאה:

http://www.global-report.com/sfarim/?l=he&a=343208

לפני 17 שנים•
★★★★★
•סיגלית
נפרתיתי

נפרתיתי

מישל מוראן

נהנתי לקרוא את הספר. העלילה, הדמויות, התקופה המדוברת- הכל סקרן אותי ושאב אותי פנימה.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•היפיפיה הנרדמת
נפרתיתי

נפרתיתי

מישל מוראן

אהבתי. נחמד.
תככים ומזימות בחצר המלוכה המצרי.
ציפיתי ליותר.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
נפרתיתי

נפרתיתי

מישל מוראן

ספר מענין מלא באוצרות שארכיאולוגים בזזו מזמן. הפוליטיקה שונה משלנו מלכים ומלכות שהאמינו בחיי נצח. מומלץ.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•שרון בן-עטר
נפרתיתי

נפרתיתי

מישל מוראן

ספר טוב
העלילה זורמת
תככים היו ויהיו בכל מקום!

לפני 15 שנים•של
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
4.0
דירוג
4.0
לפני 17 שנים

“סיפור שופע תככים ומזימות על עלייתו ונפילתו של שלטון, על יצירה של דת חדשה, על קשרי משפחה שנבנים ומתפר”

12/12
ביקורות על נפרתיתי
הבאה
אין ביקורת הבאה