ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 22 ביוני, 2023
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
****
איזה קשה זה אהבה.
באמת, אני חושב, אפילו את עצמי אני רק לומד להכיר, אחרי כמעט חמישים שנה של מגורים אינטימיים צמודים 24/7 עם עצמי, ועדיין לא תמיד ברור לי לגמרי מה אני רוצה כאן ומה הדרך הכי טובה להתקדם. אז עם עוד מישהו? ועוד אישה? אלוהים שישמור.
הסיפור כאן לא מעניין. לא באמת. יאללה, סיפור אהבה מומצא של אנשים כלשהם, שאולי היו יכולים להיות אנשים שאני מכיר, ואולי אני מכיר חלקים מהם אצל אנשים אחרים ובעיקר בעצמי. ככה שהיחסים הספציפיים בין גליה לכרמי בעלה, ובין גידו (שם אידיוטי) זכר האלפא הארכיטקט שהיא מתאהבת בו כשהיא מנסה למצוא את עצמה, לא באמת מרתקים אותי, ואני אפילו לא כל כך סקרן לדעת מה יקרה בסוף. מצד שני, בכל זאת מצאתי את עצמי נכנס לנעליהם ומסתובב איתם באיטליה אהובתי, לשם הגיעו כדי להתגרש כי שם התחתנו עשר או שתים עשרה שנים קודם. קראתי את הספר באותו סנטימנט קצת מנותק ותמה-אנתרופולוגית שבו אני קורא את הפוסטים של עמודי הוידויים בפייסבוק, מין סדום ועמורה אנונימיים, תחת התחושה שכולם כולם מנהלים חיי אישות עשירים ופיקנטיים בעוד אני נטוע היטב בחיי נישואים שגם אם משעממים הם לא, המונוגמיות שולטת בהם ביד רמה, ומחשבות על נשים אחרות, לו הייתי פוזל אליהן, בעיקר מכניסות אותי ללחץ. מה לעזאזל הייתי עושה אילו הייתי צריך עכשיו להתחיל אהבה עם מישהי אחרת? אפילו האהבה עם זו שאני נשוי לה (עשרים שנה בעוד שבוע) היא שפה שאני עוד מגמגם בה במבטא כבד כאחרון העולים החדשים.
אהבה זה קשה. וכאן בספר היא קשה לא פחות. ההוא מקנא להיא ששוכבת עם ההוא אבל גם כמהה אל השני, בעוד ההוא נסוג לתוך עצמו בזמן שההיא רק הייתה רוצה שהוא בסך הכול יראה אותה ויילחם עליה, וקשה לה לוותר על אפשרות להיות עם ההוא. מסובך, מתיש לפעמים, ובכל זאת, איכשהו, כובש. זה ספר שכתבה אישה עבור נשים וככה הוא מרגיש.
שלושה כוכבים כלליים, ובתוספת הפקטור עבור העובדה שלא ממש השתעממתי, מגיעים לו ארבעה כוכבי ז'אנר. בעוד שנה שנתיים לא אזכור מזה כלום, אבל יאללה.
****
29 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עמיחי
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
מצאתי עניין רב בהרהוריך, אבל אין סיכוי שהייתי לוקח את הספר ליד גם אם בספריית הרחוב היו רק הוא, כרכים 9-7 של אנציקלופדיה אביב וסיר הסירים.
|
|
|
סקאוט
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
אהבה היא קשה, אכן, אלון. שום אהבה היא לא קלה ויכולה להיות מתישה אבל לפחות טוב שיש מישהו שמכיל אותך וכשזה קורה אז אתה הכי מאושרר. העיקר הוא לשמור אותה. לא כולם יודעים לעשות זאת.
בכל אופן, מזל טוב! שתזכו לעוד שנים רבות ביחד!!! ואהבה היא דבר מסובך או שמסבכים אותה. זה גם קורה. יש כאלה שיש להם נטייה לכך. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
כתבת יפה. אהבה זה באמת דבר מסובך, אני מסכים איתך.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
רגע של עברית: יש בר מזל ובת מזל. אין ברת מזל.
נתי, גידי זה לא רציני. מה יוצא להם: גלי וגידי? כמו מולי וצומי? עוץ לי וגוץ לי? גידו זה כבר סיפור אחר. יש לשם כזה השהיה חושית. הוא מושיט לה יד ואומר: שלום, קוראים לי גידו. היא מרימה גבה ושואלת: סליחה, איך אמרת שקוראים לך? ומכאן, ספר שלם של 350 עמודים... |
|
|
אברהם
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
אחלה סקירה שממצה את כל מרכיבי "התשוקה התאווה והקנאה" ואין הכל בהכרח "אהבה", אם כי כמובן יש גם אהבות טובות.
אבל מה שעניין אותי מכל הסקירה, זה לאחל לך - יום נישואין שמח. 20 שנה זה נהדר. ואם טרם נגמלת מ"הגמגום" של שפת האהבה הנוכחי, אתה בר מזל וגם זו שאתך ברת-מזל. כה לחי. |
|
|
חני
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
איטליה אהובה של כולנו כנראה.
וכמובן כתבת נפלא כתמיד ואת כולנו!
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
תודה, אלון. כנראה לא בשבילי.
תראה, סיבת החצים ברורה, הם מספרים לנו שזהו כביש דו סטרי, אחרת תהיה תאונה :) בעניין גידו, אכן שם מעט משונה, אבל האם שמעת על מחכים לגודו? על סופו של מיסטר Y? על סוויני טוד, האקלברי פין, ספי ריבלין? אלון דה-אלפרט? |
|
|
דן סתיו
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
אלון
נהניתי מהסקירה היפה שלך. לא בטוח שהייתי טורח לקרוא את הספר הזה (ומחילה מחברת הפייסבוק שלך). אינני בא לתבוע את עלבונו של גידו, אבל באמת לא הבנתי מה אידיוטי בשם הזה יותר מאשר רוב השמות.
|
|
|
נתי ק.
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
זכרתי שקראתי אותו אבל לא היה לי שום זכרון של הספר, אז קראתי את הביקורת
שכתבתי בזמנו על הספר ומה שהפריע לך אז זה השם גידו - ביקשת מהסופרת להחליט או גידי או עידו. אולי עכשיו כשהיא חברת פייסבוק שלך תוכל להגיד לה ישירות:-)
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
כן, לגבי הכריכה. משהו מוזר. מישהו הוסיף בפוטושופ גרוע שני חיצים על הכביש. למה?
|
|
|
אנקה
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
אין לי מושג איך הספר ולא מתכוונת לגלות בעצמי אבל תודו שהכריכה יפהפיה :)
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
גילוי (נאות?), הסופרת היא חברת פייסבוק שלי, ולכן גם כשראיתי את הספר קורץ לי מהמדף של ספריית הרחוב אימצתי אותו
כמו כלב מעורב מבוגר בצער בעלי חיים. מצד שני, הוא ישב אצלי כאן אולי שנה, ולא הייתי מהסס להשליך אותו הצידה אילו לא היה תופס אותי.
|
29 הקוראים שאהבו את הביקורת
