ביקורת ספרותית על דום לב מאת ציפי בן שלום
ספר מעולה

---

הספר הזה מדייק כל כך את שמו. הוא קצר, נוקב, חד ומכאיב, ממש כמו דום לב.

לכאורה יש לרוני הכל. בעל , ילד מתוק, עבודה שהיא אוהבת. היא עובדת בבית מלאכה לתכשיטים, וגם אם יכלה להיות צורפת מן המניין ולהתעסק בצד האמנותי, היא העדיפה את הצד הטכני. היא מתעסקת בהלחמות של התכשיטים. וכולם יודעים שכל תיקון בעייתי שדורש דיוק ומומחיות- רוני היא הכתובת. היא יודעת לקחת שברי חלקים ולאחות אותם לשלם.

רק את חייה שלה היא לא מצליחה לתקן.

וזה לא שהחיים שלה שבורים. הם לא. אבל החוליות התרופפו, הן כבר לא אחוזות אחת בשנייה בצמידות, החיבורים חלשים, והיא לא מצליחה להלחים אותם, להביא אותם לכדי הידוק, כמו שהיה ביניהם פעם.

יש בה מועקה כבדה איתה היא מסתובבת, וזו כמו מושכת אותה מטה ,שואבת ממנה אנרגיות ומותירה אותה מדולדלת מחִיּוּנִיּוּת, וחסרת כל שמחת חיים.
וממש כמו באירוע של דום לב, בו נדרשת זהירות ועדינות, כך גם בסקירת הספר הזה אנסה להיות מאוד זהירה, וללכת בעיקר סביבו.

הסיפור השברירי הזה צריך עיניים חומלות ולב רחב כדי לחבק את הגיבורים שלו, שהם לא רַבִּים, אך בכל אחד מהם יצקה ציפי בן שלום רגישות במידה המדויקת, והפכה אותם לכאלו שיכולתי לדמיין אותם עומדים מולי, וממש להרגיש אותם.

ציפי בן שלום, לא רק סיפור רגיש ויפה רקחת, גם פלייליסט משובח פיזרת בין הפרקים.

יופי!

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על דום לב