ביקורת ספרותית על מעגלי חיים מאת אברהם הלוי פרנקל

---

איך אדם רגיל פותח ביוגרפיה? "ההורים שלי בני דודים". זה קוריוז מעניין, בעיקר כשמדובר באדם משכיל ותורם בתחומו. איך מתמטיקאי פותח ביוגרפיה? "אין לי 8 הורי סבים כמו לאדם רגיל אלא רק שישה". שזו דרך מעניינת להגיד אותו דבר.

קראתי את הספר הזה לפני מספר חודשים, קניתי אותו מההוצאה מיד כשיצא, ואני כותבת עליו בהקשר האקטואלי של יום הזיכרון לשואה ולגבורה. לפני שנה, קצת לפני יום השואה, דיברה חברתי איה שטיינר במפגש זום שיזמתי עם מורי מתמטיקה על מתמטיקאים יהודים בגרמניה טרום השואה, ואברהם פרנקל היה אחד האנשים שדיברה עליהם. מדובר כנראה באחד המתמטיקאים הבולטים מאלה שפעלו בישראל, יש לו תרומה משמעותית לתחום שנקרא "תורת הקבוצות" ובארץ הוא היה ממייסדי האוניברסיטה העברית. קצת סיפרתי על ההרצאה בפייסבוק, וכך גיליתי שיונתן, אחד מחברי הפייסבוק שלי, שהכרתי בהקשר אחר לחלוטין, הוא נין של אברהם פרנקל. זה היה צירוף מקרים מעניין מאוד וגם קצת מרגש. איה ויונתן דיברו, החליפו קצת תעודות היסטוריות, והיה מרגש למדי.

אחרי מספר חודשיים יונתן סיפר בפייסבוק שהוצאת מגנס מוציאה בעברית של הזכרונות של סבו המפורסם. הספר יצא בגרמנית בשנת 1967, תורגם לאנגלית ב- 2016 ולעברית עכשיו, ואני נכנסתי לאתר, קניתי וקראתי את הספר. אין ספק שמדובר באדם מרשים, שחי בתקופות מעניינות, והיה שותף פעיל למאורעות היסטוריים. הציפייה הטבעית היא שהאוטוביוגרפיה שלו תהיה מעניינת ביותר.

קצת עצוב לומר, אבל היא לא. הספר קצת דומה לספר טלפונים, או משהו דומה. הכל כתוב שם, אבל בנוקדנות ובדקדקנות שמייבשים כל סיפור שהוא, ורומזים שטוב עשה האיש שהלך למתמטיקה ולא לכתיבת ספרות יפה. עם זאת הוא מתאר חיים יהודיים המשלבים קיום מצוות אדוק עם השכלה כללית רחבה, מהסוג שאיפיין את יהודי גרמניה לפני 1933, ומזכירות לנו שלא רק אנשים הרגו הגרמנים אלא היו שותפים בהשמדה של אוצרות תרבות ורוח.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על מעגלי חיים