ביקורת ספרותית על רסיס הקריסטל - בקעת רוח-כפור-ממלכות נשכחות #1 מאת ר.א. סלבטורה
ספר טוב

---

את הספר "רסיס הקריסטל" (הוצאת אופוס, 2004) מאת רוברט אנטוני סלבטורה קראתי כשהייתי בצבא. הוא סיפק אסקפיזם נוח מהמשימות המבצעיות.בין משימה למשימה ברחתי לעולם הממלכות הנשכחות ועקבתי אחר עלילות האלף האפל דריזט דו'אורדן וחבריו בקעת רוח-כפור. אף שקודם לכן יצאה בעברית "טרילוגיית האלף האפל", הרי שספר זה הוא ספרו הראשון של סלבטורה ובו הופיעה לראשונה דמותו של האלף האפל דריזט, אחת מהדמויות הפופולריות ביותר בז'אנר הפנטסיה. דריזט הוא לוחם מחונן, "וסייר, לא פחות" (עמוד 18). דריזט נולד במנזובראנזאן, עירם התת-קרקעית של האלפים האפלים והרשעים. בשונה מבני גזעו דריזט הוא איש טוב ובעל מצפון. בהדרכת אמן הלחימה של ביתו (שהיה גם אביו) ובהמשך באקדמיה של מנזובראנזאן הוא הפך ללוחם מיומן ולסייף אמן. שתי החרבות המעוקלות (סימיטר) שאותן חגר הפכו לסמלו המסחרי.

כלוחם וחייל בצבאה של מנזובראנזאן, היה דריז כפוף ל אלף האפל מאסוז׳, מכשף מבית האנט שלו פסלון קסום שמזמן את הפנתר גווניבאר לעזרתו. אך מאסוז' ניצל לרעה את הפנתר הקסום לסיפוק דחפיו הרצחניים, ודריזט הישר (בדומה לפנתר, אגב) שנא אותו על כך. ‏יום אחד, שבוע לאחר שמאסוז' זימן את הפנתר בכדי שיהרוג חבורת ננסי מעמקים חפים מפשע, "הצליח דריזט למצוא את מאסוז׳ לבדו מחוץ לשטחה הצפוף של מנזובראנזאן. הוא ידע שמרגע שיכה את המכה קטלנית לא יהיה ניתן לסגת עוד, אבל בלי להסס כלל החליק את חרבו המעוקלת דרך צלעותיו של קורבנו שלא חשד במאום. הייתה זו הפעם היחידה בחייו שבה הרג אחד מבני מינו, פעולה שזעזעה אותו לחלוטין למרות רגשותיו כלפיהם" (עמוד 60). לאחר מכן לקח דריזט את הפסלון הקסום של גווניבאר ונמלט, "מתכוון רק למצוא חור נוסף באין-ספור החורים האפלים בעולם המעמקים הנרחב שבו יוכל להשתכן, אבל לבסוף הגיע לפני השטח. שם, נרדף ודחוי בגלל מורשתו מעיר אחר עיר בדרום המאוכלס, עשה את דרכו לארץ הספר השוממה של עשר קרתות, כור היתוך של מנודים, המוצב האחרון של האנושות, שבו לפחות סבלו אותו" (עמוד 60).

בעשר קרתות הפך דריזט לחברו של ראש שבט הגמדים מגלעד קלווין, הלוא הוא ברונור מקבת-קרב. "ברונור היה קשה כמתכת שעיצב. הגמד לא הצהיר מעולם על אהבה לקרב, אבל הוא הניף את גרזנו המחורץ בדייקנות קטלנית והתעלם מחבטות שיכלו להפיל עוג" (עמ' 80). באחד הקרבות בספר "ברונור הרג ענק במכה אחת" (עמוד 140). הצלע השלישת בחבורה היא זו של רג'יס, בן המחצית. גנב, נוכל ואיש רעים להתרועע. 

בראשית הספר תקפו השבטים הברברים את עשר קרתות. בקרב שבה וולפגר לוחם ברברי צעיר, וולפגר שמו. לאחר חמש שנים שבהם עבד וולפגר בשבי עבור ברונור נתן לו הגמד, שראה בו בן מאומץ, מתנה מקבת-קרב שחישל עבורו ושמה אגיס-פאנג (מקבת דומה בתכונותיה לפטיש של תור). אז ביקש ברונור מדירזט לאמן את וולפגר ולהכשירו כלוחם. השניים עוברים הרפתקאות רבות. בין היתר צדו השניים דרקון כפור אכזר. במהלך הקרב במאורה, הדרקון תקף את וולפגר אך "לפתע פתאום עטפה בועת חשכה את ראשו של הדרקון וחץ שחור גוף, ואז אחד נוסף זמזמו ליד הברברי וננעצו בקול עמום, בלתי נראים בחשכה" (עמוד 189). וולפגר מצדו לא קפה על שמריו ותקף. "גם כפור-מוות חש את הברברי נע ושלח את זנבו הארוך למחוץ כל איום נוסף מהאגף. אבל וולפגר כבר ביצע את המהלך שלו. בפרץ הכוח האחרון שהצליח לאזור הוא התרומם מהערמה והטיל את אגיס-פאנג גבוה לאוויר" (עמוד 190) לעבר נטיף קרח ענק. הדרקון בלורו חבט עם זנבו בברברי, והטיח אותו אל הקיר. אך אז "עיוור לסכנה בגלל בועת החשכה, חושב שהמקבת החמיצה, נופף בכנפיו. רגליו הקדמיות בעלות הטפרים בדיוק החלו להתרומם כשחנית הקרח התרסקה על גבו" (עמוד 190), וקטלה אותו. 

אולם הרפתקאות אלו רק הכינו את הקרקע להתמודדות העיקרית של החבורה. אקאר קסל, שוליית קוסם שרצח את מורו והפך בזכות רסיס הקריסטל, חפץ קסום ורב כוח, הפך למכשף אכזר ורשע ששעבד לרצונות אורקים, גובלנים, ענקים ושדים. מטרתו היא להפוך לשליט בקעת רוח-כפור, ועל החבורה לעוצרו. 

הספר הראשון של סלבטורה הוא ספר אקשן ופנטסיה חביב ונעים לקריאה. קשה שלא לאהוד את דריזט הסייף הקטלני ואת חבריו. אין מדובר בפנטסיה אפית מרשימה בנוסח טולקין, מרטין ואפילו לא רומח הדרקון. אבל הסיפור עובד.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על רסיס הקריסטל - בקעת רוח-כפור-ממלכות נשכחות #1