ביקורת ספרותית על מהתלה אינסופית מאת דיוויד פוסטר וואלאס

---

פעם ראשונה עד כה שאני לא יודע לתת דרוג לספר. כל מספר מ-1 עד 5 תופש. כך שאתן לו צרוף של כולם ביחד מה שיוצא 15. זה לא ספר, זה מסע. 930 עמ' לא כולל ההערות בסופו, שחלקן בעצם פרקים בסיפור. השם "מהתלה אינסופית" מתכתב כך נדמה עם "הקומדיה האלוהית" של דנטה אליגיירי. אלא שדנטה ירד אל השאול בעולם הבא ואילו דייויד פוסטר וואלאס מתאר את השאול בעולם הזה.
הרקע - עתיד דיסטופי קרוב שבו ארה"ב אוכפת על שכנותיה את האיחוד הצפון אמריקאי, כנגד רצונן. צפון מזרח ארה"ב הוא אזור לא ראוי למגורים שאליו נשלחת פסולת רעילה מכל רחבי היבשת ונקרא "הקימור". לוח השנה כבר לא מוגדר במספרים אלא בשמו של נותן החסות המסחרי של אותה שנה ("שנת סבון דאב לתינוקות" למשל). הסיפור מתנהל בשלושה מישורים עיקריים:
א. מכללת הטניס לנוער מצטיין בבוסטון שהקימו בני הזוג ג'ים ('כבודו') ז"ל ואווריל אינקנדנזה ('המאמות'). פס ייצור לספורטאים מקצוענים שישתתפו ב'מופע', שבסופו של דבר אינו אלא בידור להמונים. הדמות העיקרית שאחריה אנו עוקבים היא האל השתקן, בנם השלישי, שמדורג שני בין הנערים הבוגרים במכללה ורביעי ביבשת. ישנם גם אחיו הבוגר אורין ואחיהם האמצעי הנכה מריו. "כל משפחה אומללה, אומללה על פי דרכה".
ב. מוסד לגמילה AA (אלכוהוליסטים אנונימיים) בוסטון, שנמצא ליד מכללת הטניס, ובו משמש כאחראי משמרת אחד דון גייטלי, מכור כבד לשעבר.
ג. מחתרת קוויבקית אכזרית שנלחמת נגד השלטון הארצות הבריתי (כך בלשונם) ביבשת. היא מנסה להשיג עותק מאסטר של קלטת בידור, שגורמת לכל הצופה בה התמכרות מיידית אליה וכניסה למצב קטטוני בלתי הפיך.
השבירה הראשונה שלי הייתה באזור עמ' 80 וכמעט שנטשתי. השניה באזור עמ' 230 והשלישית החלשה יותר והאחרונה בעמ' 500. החלטתי להמשיך מכמה סיבות. ראשית, הכרות מוקדמת עם הכתיבה היחודית של וואלאס, שהיא הכרחית כדי להבין אל מה נכנסים (אפשר להזכיר את "משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם" ו"ילדה עם שיער מוזר"). שנית, קטעים מופתיים שצצו אחרי השבירות ובשבילם היה כדאי להתמיד. ואחרון, החלטתי לוותר על כל התפיסות שלי לגבי איך ספר אמור להיות כתוב והתמסרתי לוואלאס לאן שיקח, בטוב וברע. כדאי לחגור חגורה, הוא אינו מקל על קוראיו.
הספר כולו חוקר את ההתמכרות של החברה האמריקאית לעיקרון מיקסום העונג ליחיד, שמצמיח את עולם הבידור ואת ההתמכרויות לכל סוגיהן וזוועותיהן. ויש הרבה מזה. כל עולם הסמים והנרקומנים נפרש לפנינו כמו שסולז'ניצין להבדיל תיאר את ארכיפלג הגולג שהיה פרוש על פני בריה"מ בזמנו. אין סם שלא מתואר לפרטיו על הרכבו ותופעות הלוואי שבו מתפלשים המכורים. לרגישים, צפו להרבה 'התפלשויות' מסוגים שונים בחומרים שונים, לכל אורך 930 העמ. וואלאס לא מרפה. בתוך רכבת ההרים הזו ישנם פרקים מרתקים ולדוגמא: השיחה בין האחים האל ואורין (עמ' 233-248) שבה האל מספר לראשונה לאורין המנותק מהמשפחה איך התאבד אביהם (אתם לא רוצים לדעת) ועל הטיפול הפסיכולוגי שהוא נאלץ לעבור אחרי שמצא אותו. אין קלישאה בתחום בריאות הנפש ואנשי המקצוע העוסקים בו שהוא לא מנתץ, ואגב כך באופן מוזר מאשש אותה.
או שיחה במרומי הר במדבר אריזונה בין סוכן ארצות הבריתי בשם סטיפלי (מחופש באופן גרוטסקי לאישה) לבין סוכן כפול קוויבקי בשם מאראת (עמ' 304-308), שעיקרו חופש הבחירה שלכאורה יש לאמריקאים והם אוטומטית בוחרים להשתמש בו כדי להשתעבד לבידור, לסמים ולריקנות הבלתי נמנעת הבאה איתם.
וגם תיאור מרתק של קבוצת AA בוסטון (עמ' 328-358) ואיך היא באמת עובדת עם אנשים מרוסקים שחייהם הם התופת בעולם הזה. וכל זה בלי טיפת סכרין אמריקאי רגיל.
כדי להתמיד במסע החלטתי לא להתעכב על הפרוש המדוייק של כל ראשי התיבות המרובים שיש להם מילון בסוף הספר ולא לקרוא את מרבית ההערות וההפניות שבו.
קטע שממצה את המסר לטעמי: "הגברת הענקית שעל אי החירות בנמל של ניו יורק סיטי עוטה את השמש ככתר ומחזיקה מה שנראה כמו אלבום תמונות עצום מתחת לזרוע ברזל אחת, וזרועה האחרת מניפה אל-על מוצר. המוצר מוחלף בכל אחד בינואר על ידי גברים אמיצים שמצוידים ביתדות טיפוס ומנופים". אי-החרות.
ולבסוף, אי אפשר שלא לשבח את התרגום של מיכל ספיר לאינספור סוגים של אמריקאית בלתי אפשרית.

» ביקורות נוספות של קיבוצניק
» ביקורות נוספות על מהתלה אינסופית