ביקורת ספרותית על פריטת מיתרי הלב מאת הייזל פריור
בזבוז של זמן

---

איזה ספר מיותר. גיבורת הסיפור היא אלי, אשה חסרת חיים- עקרת בית ללא ילדים שמאז שהתחתנה היא פשוט עקרת בית. מה היא עושה כל היום בבית? לא ברור...אשה חסרת אופי ומעוף. היא מתאהבת בדן בונה הנבלים שכבר אחרי הפרק הראשון היה ברור שהוא על הרצף האוטיסטי אבל משום מה זה נשאר בגדר הפיל באמצע החדר- עד סוף הספר הנושא הזה לא דובר כלל. מדוע הסופרת ראתה זאת לנכון, לא ברור לי...למרות שהוא "מוזר" על פי הגדרתה אלי מתאהבת בו...לסיפור מצטרפות עוד כמה דמויות חסרות עומק וביניהן הבעל האלים של אלי שעד כמה שהוא מעורר סלידה לא הצלחתי להבין את הקטע שהיא סוטרת לו בסוף הסיפור. בקיצור, אם הגיבורה מעידה על עצמה בסוף הספר שהיא "מטומטמת" מי אני שאחלוק עליה.
ספר שאולי בבסיס שלו עומד רעיון נחמד אך בפועל התוצאה גורמת סבל לקורא (בשלב כלשהו נאלצתי לעבור לקרוא בשיטת הדילוגים). אפשר לוותר עליו לחלוטין.

» ביקורות נוספות של גלית
» ביקורות נוספות על פריטת מיתרי הלב