את הספר "אבא יוצא למלואים" (הוצאת ידיעות ספרים, 2012) שכתב רס"ן (מיל.) ד"ר יועז הנדל, מ"פ במילואים בשייטת 13, ואייר סא"ל (מיל.) אבי פרידמן, מפקד גדוד הסיור של חטיבת הנגב, חטיבת חי"ר במילואים, אני מקריא לבנותי תדיר. זה נובע מן העובדה שאני איש מילואים די פעיל, בחטיבת צנחנים מילואים, ושספר הילדים המקסים הזה מסייע לי להסביר להן למה זה חשוב שאוסיף ואשרת במילואים, גם כשקשה ולא נוח.

זה מתחיל, כתב הנדל, "תמיד במעטפה יְרֻקָּה ואולי בכלל המעטפה קצת חומה" (עמוד 7). כשהמעטפה נראית לאבא נכונה "הוא מכניס את הבטן עָמֹק־עָמֹק, מישר את הכתפים, מעביר יד על הקרחת ובקול הכי עבה שלו הוא אומר לאמא ולתבור את המלה הזאת – מילואים" (עמוד 7). היום יש כבר מיילים ועל הצו יודעים מראש גם בקבוצות הוואטסאפ, אבל זה לא משנה. בסוף יש את הרגע הזה שצריך לבשר בבית שתיעדר ממנו, כי יש מילואים.

ומה זה בעצם מילואים? "פעם כשתבור היתה קטנה, היא שאלה את אבא איזו מן עבודה זו מילואים, ואבא חיך, הושיב את תבור על הברכים וענה לה שמילואים זה כמו סלט. מילואים זה גם עבודה קשה ומעיפת וגם קצת חֻפְשָׂה" (עמוד 12). בעצם, הסביר, "יש חילים יש חברים, יש מדים ויש מפקדים, יש חיוכים ויש גם קצת געגועים, והכל מְעֻרְבׇּב ביחד.בקצור, מילואים זה סלט של הרבה דברים שגורם לאבא לְכַוֵּץ גבות ולהרגיש צעיר" (עמוד 12). אני עושה מילואים כבר הרבה שנים וזו, אולי ההגדרה הטובה והקולעת ביותר שמצאתי.

ספר ילדים נהדר, שהוא לא רק סיפור טוב (שמתרחש באמת כל יום בבתיהם של מעט אנשים שנושאים בנטל) אלא גם אמצעי שסייע לי להסביר לבנותי מה זה בעצם מילואים ולמה זה חשוב שאמשיך ואעשה מילואים, גם כשקשה.

את הספר "אבא יוצא למלואים" (הוצאת ידיעות ספרים, 2012) שכתב רס"ן (מיל.) ד"ר יועז הנדל, מ"פ במילואים בשייטת 13, ואייר סא"ל (מיל.) אבי פרידמן, מפקד גדוד הסיור של חטיבת הנגב, חטיבת חי"ר במילואים, אני מקריא לבנותי תדיר. זה נובע מן העובדה שאני איש מילואים די פעיל, בחטיבת צנחנים מילואים, ושספר הילדים המקסים הזה מסייע לי להסביר להן למה זה חשוב שאוסיף ואשרת במילואים, גם כשקשה ולא נוח.

זה מתחיל, כתב הנדל, "תמיד במעטפה יְרֻקָּה ואולי בכלל המעטפה קצת חומה" (עמוד 7). כשהמעטפה נראית לאבא נכונה "הוא מכניס את הבטן עָמֹק־עָמֹק, מישר את הכתפים, מעביר יד על הקרחת ובקול הכי עבה שלו הוא אומר לאמא ולתבור את המלה הזאת – מילואים" (עמוד 7). היום יש כבר מיילים ועל הצו יודעים מראש גם בקבוצות הוואטסאפ, אבל זה לא משנה. בסוף יש את הרגע הזה שצריך לבשר בבית שתיעדר ממנו, כי יש מילואים.

ומה זה בעצם מילואים? "פעם כשתבור היתה קטנה, היא שאלה את אבא איזו מן עבודה זו מילואים, ואבא חיך, הושיב את תבור על הברכים וענה לה שמילואים זה כמו סלט. מילואים זה גם עבודה קשה ומעיפת וגם קצת חֻפְשָׂה" (עמוד 12). בעצם, הסביר, "יש חילים יש חברים, יש מדים ויש מפקדים, יש חיוכים ויש גם קצת געגועים, והכל מְעֻרְבׇּב ביחד.בקצור, מילואים זה סלט של הרבה דברים שגורם לאבא לְכַוֵּץ גבות ולהרגיש צעיר" (עמוד 12). אני עושה מילואים כבר הרבה שנים וזו, אולי ההגדרה הטובה והקולעת ביותר שמצאתי.

ספר ילדים נהדר, שהוא לא רק סיפור טוב (שמתרחש באמת כל יום בבתיהם של מעט אנשים שנושאים בנטל) אלא גם אמצעי שסייע לי להסביר לבנותי מה זה בעצם מילואים ולמה זה חשוב שאמשיך ואעשה מילואים, גם כשקשה.