הביקורת נכתבה ביום ראשון, 22 בינואר, 2023
ע"י גווארדיולה
ע"י גווארדיולה
בקריאה ראשונה הרגיש לי כמו קללת קרושיאטוס ארוכה ומתמשכת
ארוך, הארי רון והרמיוני סובלים לאורך כל הספר ובסוף הטרגדיה המיותרת שלכאורה באשמת הארי
אבל בקריאה שנייה לצד ההסכת שאין לומר את שמו הספר קפץ אצלי גבוה מאוד בדירוג
יש כמה רגעים ספרותיים פשוט מצויינים כמו הסצנה עם נוויל בקדוש מנגו או השיחה של השלישייה על מה צ'ו צ'אנג מרגישה וגם הסוף שבעיניי היה נראה כאכזריות מיותרת של רולינג(שהארי מנסה להשיג את סיריוס דרך ניק והמראה שסיריוס נתן לו אבל לא מצליח) שעכשיו הבנתי שזה הדרך שלה להעביר לנו עד כמה שניתן את תחושותיו של הארי אחרי האובדן הזה ואיך שהוא לא מצליח לעכל את זה
בקיצור ספר של טעם נרכש בניגוד לרוב הסידרה אבל הדבריםשהם טעם נרכש בסוף הכי טעימים
4 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של גווארדיולה
» ביקורות נוספות על הארי פוטר ומסדר עוף החול - איורים: מרי גראנפרה - הארי פוטר #5
» ביקורות נוספות על הארי פוטר ומסדר עוף החול - איורים: מרי גראנפרה - הארי פוטר #5
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
