ביקורת ספרותית על כולם לחייך מאת עומר ברק
ספר טוב

---

יוני יוצא עם המשפחה שלו לקרוז בקופונים שאמא שלו קנתה.
אחיו הצעיר, סטודנט חכם בהרוורד, אחותו הגדולה עם בעלה ושני הילדים, והוא, בן 32 וכבר חמישה חודשים גר אצל ההורים ועושה כלום, אחרי שנעזב בלונדון ע"י חברתו מזה 15 שנים, וכל חייו קרסו.הוא פשוט לא מצליח להתרומם, כלכלית ומקצועית, ובעצם מוכיח לאמא שלו שכל השנים היא צדקה כשאמרה שצילום זה לא מקצוע.
הספר מתחיל עם משפחה ישראלית נרגנת ולא מתפקדת בה כולם עושים טובה שהן נוכחים.
עם התקדמות העלילה, מתגלים הרבדים הרגישים, של יוני ושל אחרים. לאט לאט נחשף הקורא לסיפור המורכב שהיה שם, בלונדון, שאותו יוני לא סיפר למשפחה כשחזר. וגם היחסים בין האחרים ובין הילדים להורים, מתגלים כקצת יותר רגישים ועמוקים מהטינה על פני השטח שהם מראים.
ובאופן כללי הופתעתי לטובה.
צחקתי בקול, התרגשתי עד דמעות, ובעיקר הצלחתי לחבב את הדמויות שבתחילת הסיפור נראו לי סתם סטריאוטיפיות.
הסיפור נפתר קצת יותר מידי מהר וקצת יותר מידי קל, בעיני, וזה מעיב קצת על הסוף. אבל רק קצת, כי כל השאר נהדר!
תקראו. זה מאוד ישראלי וזה נחמד.

» ביקורות נוספות של תמר-מילים
» ביקורות נוספות על כולם לחייך