ביקורת ספרותית על ביליארד בתשע וחצי [2016] מאת היינריך בל
ספר טוב

---

#
בכתיבה סמיכה ומדוקדקת שצריך להתרגל אליה ומי שמצליח מתוגמל היטב, מתאר בל 24 שעות, וחיים שלמים של שלושה דורות של משפחה אחת בזמנים סוערים. הסיפור נע הלוך ושוב מהווה לעבר, עובר מדמות לדמות ומקפיד מאד שהקורא יקבל את התמונה המלאה. התיאורים מערבבים אליגוריה עם מציאות. הדמויות נושאות על כתפיהן – לפעמים תוך הגחכתן - את הצורך של בל להציג את ערכיו. השפה קשה, לעתים מסורבלת ועמוסת מילות קוד שהקורא(ת) מתקשה לפענח. הסיפור עוסק בעולם ישן שנהרס על ידי אלה שניסו לכאורה, להצהיר על שמירה עליו והגנה על ערכיו.

הוא יצא לאור ב 1959. ספר לא ארוך במיוחד, שפוצע את הנשמה. הוא דומה לתמונה תלויה על הקיר שאתה כבר לא מבחין בה עד שיום אחד מישהו תולה אותה הפוך. ופתאום אתה מבחין בהמון פרטים שלא ראית כל עוד היא היתה תלוייה "ישר". בל כותב על חיים שהוסטו ממסלולם, של אנשים שעולמם נהרס. הוא מתאר את העולם של אתמול. עוסק רק באנשים רגילים, עמך כאלה, הנוכחים שהחיים שנועדו להם לעולם לא יקרו.

הספר הצליח לעורר בי רגשות שאני מתקשה להגדיר. לעתים הוא היה מרתק ולא יכולתי להפסיק לקרוא. לעתים הוא היה מתיש עם תיאורים עמוסים והגיגים לא נגמרים. הוא היה התנגשות בין מה שהסופר מכנה "לחם שור הבר" ל"לחם צאן מרעיתו". התנגשות בין ערכים סותרים של לאומנות מול אהבת אדם. הוא אינו כותב באופן ישיר ומצפה שהקורא יפענח את רמזיו.

בל שייך לסופרים שנושאי סיפוריהם נלקחים מהחיים וממה שקורה לאנשים רגילים הנמצאים בין הפטיש לסדן. חלקם יהפכו לפטיש, אחרים ישלמו מחיר יקר על היאחזותם בחייהם ללא נכונות להתפשר. האחרונים מעניינים אותו במיוחד והם נשואי סיפורו.
אין יהודים בסיפור הזה. הערה זו מכוונת לאלה הרגילים לשפוט ספרים של סופרים מסויימים, במיוחד גרמנים, לפי עמדתם כלפי השואה. ובכן – בל מצליף בחומרה בגרמנים בלי להכניס את השואה למשוואה. מי שאינו מוכן לקרוא ספר שאינו מתייחס לנושא, מוזהר בזאת.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על ביליארד בתשע וחצי [2016]