ספר לא משהו

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 4 בפברואר, 2024
ע"י ספרים
ע"י ספרים
(לא בטוחה שהצלחתי להבין את העלילה הכללית של הספר, לכן אכתוב רקע קצר על מה שהבנתי)
מיה ויונתן הכירו במשרד המנהל בבית הספר, החיבור ביניהם היה מיידי והקשר ביניהם מתפתח לחברות. שניהם מתמודדים עם קשיים משפחתיים, כל אחד בדרכו שלו, לכן החיבור בין מיה ויונתן עוזר לשניהם למצוא טיפת אור. עד שביום בהיר אחד יונתן מחליט להפוך לבריון כלפי מיה ומתאכזר אליה ללא סיבה.
8 שנים לאחר מכן, מיה מגיעה לראיון עבודה בחברה של יונתן. מדובר במשרה שיכולה לתת לה קרש קפיצה רצינית בתחום שלה ולכן היא מחליטה להישאר ולהתקבל לעבודה למרות ההסתייגות מיונתן. במקביל מיה מתמודדת עם אחיה ליאו המכור ועם חוסר ההתמודדות שלה מול טראומות הילדות שלה. לכן, כשהעבר שלה חוזר לתקוף אותה שוב אין לה ברירה אלא לעמוד פנים מול פנים מול אותן טראומות במקום לברוח.
עלילה טובה עם פוטנציאל שהתפספס וחבל.
הרעיון של הסופרת ליצור "פלאשבקים" של הדמות הנשית מהעבר היה מעניין בהתחלה אך בהמשך נמרח מדי והפך למשעמם משום שאין כמעט התקדמות בעלילה. היו קטעים מצחיקים כמו הדיאלוגים של מיה עם חברתה נטי שהיה הדבר הכי טוב בספר. גם הדיאלוגים של נטי וליאו היו מעולים.
הרבה חזרתיות מיותרת ומייגעת. הדמויות הראשיות כמעט לא מתפתחות, 8 שנים אחרי והם עדיין נשארו באותה נקודה בחייהם, מה שהפך אותם לילדותיים מאוד גם בגיל מבוגר. הרבה משחקי אגו (רוצה לא רוצה) שכבר היה מעייף בשבילי. 90% מהספר זה תיאור מחשבות חוזרות של הדמות הנשית המבולבלת. חוסר בגרות מוחלטת מהדמות הגברית שנעשה קר וחם בשניות. זאת אומרת לא ברור מה טיב הרגשות שלו כלפיה במעשיו, למרות שמבחינת המחשבות שלו הוא לגמרי מצטער ו"אוהב" אותה אך רוב הזמן הוא משחק עם הרגשות שלה. בתור מישהי שהייתה במערכת יחסים רעילה ופוגענית, עשה לי רע לקרוא את הדינמיקה ביניהם.
רוב הספר נמרח ומדובר פה ב 400 עמודים לכרך אחד. היה אפשר להוריד מלא מלל ולחבר בין הכרכים, היה חוסך כסף לקוראות.
אזהרות טריגרים - יחסים רעילים, בריונות, פגיעה מינית, התעללות רגשית, אזכור לסמים ואלימות במשפחה.
7 קוראים אהבו את הביקורת
7 הקוראים שאהבו את הביקורת