ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 24 בדצמבר, 2022
ע"י בועז
ע"י בועז
כמה דברים שלמדתי מקריאת טביה החולב. דבר ראשון, שמו, כפי שאפשר להסיק משם הספר, הוא טביה (Tevye) לא טוביה, כן, מה ששמעתם. מדובר ביהודי שגר בשטעטל מזרח אירופאי בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ומדבר יידיש, לא ברפתן מקיבוץ בעמק הירדן. הלאה: התואר חולב עשוי להטעות, מכיוון שאצבעותיו של טביה לא נגעו ולא ייגעו בעטיני פרה. את התענוג הזה הוא משאיר לאשתו ולבנותיו. הן חולבות את הפרות, מגבנות גבינה וחובצות חמאה, ואת כל התוצרת המגובננת הזאת נושא טביה בעגלתו הרתומה לסוס בלי שם, ומוביל אל יהופץ (קייב) ובויבריק (פרבר של קייב) ואחרון חביב: הקשר בין הספר של שלום עליכם ובין הסרט ההוליוודי שנעשה בעקבותיו הוא קלוש למדי. ראשית, אין בו שום כנר, לא על הגג, לא בבוידעם, לא במרתף, בבית הכנסת או בבית המרזח. אין בו אפילו יא בא די בי יא בא די בי די בי דם אחד לרפואה. בכלל, החיים של טביה כל כך קשים שלא פלא שאין לו חשק לשיר. בניגוד לסרט, בספר יש לטביה שבע בנות ועלילותיהן של חמש מהן מסופרות. ואם שם, אצל טופול, הכי גרוע זו בת שנישאת לאיכר אוקראיני, גוועלד, חכו שתשמעו מה קרה לבתו הרביעית של טביה, שפרינצה.
כל בני משפחתו של טביה מתים או נפוצים לכל רוח, ואם לא די בכך, הרי אי אפשר להיות יהודי מזרח אירופאי בלי לעבור איזה גירוש (פרשת "לך לך" בלשונו של טביה) או פוגרום קטן (פרשת בלק)
אז מה נשאר לו לטביה אחרי כל האסונות שפוקדים אותו? הוא חי מטרגדיה לקטסטרופה, מגירוש לפוגרום, ומה שמחזיק אותו איכשהו יציב היא האמונה התמימה בבורא ושטף הפסוקים והמדרשים שהוא מצטט - לרוב באופן שגוי ומשובש - באופן כמעט אובססיבי. הצטטת הזו מאפשרת לו להתגבר על רגשי הנחיתות מול גבירים ונגידים, שכיסיהם גדושים ברובלים אבל לא יודעים צורת פסוק. כשטביה נתקל בעשיר מופלג כזה הוא בדרך כלל ממציא לו ציטוט תלמודי שלא היה ולא נברא, לועג, בלב, לבורותו של הגביר, ומרגיש שהוא דפק את המערכת (זה קצת הזכיר לי את הדתיים בצבא שמבקשים מהמפקד חופשה בגלל צום זכריה)
עניין לשוני מעניין הוא הביטוי 'לאפות כעכים' שמופיע כמה פעמים בספר, משמעות הביטוי היא, בפשטות, למות, והוא מהדהד את 'הלך למכור בייגלאך' מהסדרה שטיסל, שפירושו זהה, כלומר, נהיה בר מינן. אני מניח שיש מקור יידי משותף לביטויים הקרובים.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עמיחי
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
אחלה סקירה.
אני קצת מסתייג משינוי השם ל"טביה". למה לשנות מהשם שבו התפרסם הספר? אולי נשנה גם את שם הסופר ל"שולם עלייכם" כמו שמבטאים אותו בהגייה "הנכונה"? |
|
|
יוֹסֵף
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
סקירה טובה!
מסכים עם דבריך. גם אני קראתי לפני שנים, אמנם בתרגום הישן, אבל נהניתי מכל שורה. קלאסיקה אמיתית.
|
|
|
כרמלה
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
תודה בועז.
נהניתי מאד לקרוא אותך.
|
|
|
אלעד
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
סקירה יפה!
משמעות הביטוי של הבייגעלך היא בגלל ההילה של המלאכים... |
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
יפה מאד.
באמת אין שום קשר בין המחזה לבין הסיפור של שלום עליכם. ההומור של ש.ע. הוא אירוני ביותר שיש בו יותר משמץ של שמחה לאיד, שהיא שמחת העניים האפשרית. |
|
|
חני
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
סקירה נפלאה
את הסמינריונית שלי אני אעשה על ההצגה הזו. מעניין שההצגה הועלתה ב 64 ושוב עושה הדים וקאמבאק. |
|
|
אתל
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
תודה על ההעשרה המטובלת בהומור :)
מסקרן מקור הביטוי "לאפות כעכים". |
|
|
פרפר צהוב
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
טוביה החולב בתרגומו של י.ד. ברקוביץ כתוב בהרבה הומור, למרות הצער הרב שיש בו (ושלחלקו טוביה עצמו אחראי).
את התרגום הזה לא קראתי, אבל הבנתי שהביאורים של דן מירון עוזרים מאוד למי שהידע שלו במקורות הוא לא מרשים במיוחד. |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
טוביה בהגייה ייידישאית זה טביה. פוגרום היום זה עליית מחיר מוצרי תנובה. שום דבר לא השתנה.
|
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
